עומרי אלטמן חולם לחזור לקבוצת צמרת בפרמייר ליג, אבל קודם יש לו את באזל על הראש. ראיון בלעדי.
סימן שאלה גדול ריחף מעל תספורת ה'מוהיקן' של עומרי אלטמן בקיץ האחרון. הקשר/חלוץ סיים חוזה בפולהאם והתלבט לאן לכוון את הקריירה שלו כשברקע הגעגועים לישראל. "פולהאם רצו להחתים אותי על חוזה חדש ולהשאיל אותי לקבוצות מהולנד או מהליגה השניה באנגליה. אני מצידי התעקשתי שאם השאלה אז רק למכבי. בסופו של דבר מכבי ופולהאם לא הגיעו להבנות לגביי וכאן החלטתי שכרגע מקומי בארץ עם המשפחה והחברים, אז חתמתי פה לחוזה לשלוש שנים".
עומרי אלטמן גדל במחלקת הנוער של מכבי תל אביב וסומן כבר בגיל צעיר כמי שעשוי להשתלב בקבוצה הבוגרת של המועדון. השמועה על הסקורר המוכשר הגיעה עד לאי הבריטי ששלחו מצידם סקאוטים לצפות מקרוב בקשר שקרע רשתות בליגה לנערים. "באחד המשחקים שלי עם קבוצת הנערים הגיעו סקאוטים מאנגליה ומיד אחרי המשחק דיברו איתי ועם אבא שלי שהם רוצים אותי וכמה שיותר מהר. כבר אחרי חודשיים יצאתי לאנגליה לצורך התרשמות בליברפול ובפולהאם ואחרי התלבטות קצרה החלטתי לבחור בפולהאם בגלל המגורים בלונדון".
לקבוצה החדשה שלו במרכז לונדון הוא הגיע רק בחודש מרץ, חודשיים לסיום עונת 2010/11, והבדידות גרמה לו למחשבות על עזיבה מוקדם מהצפוי. "פתאום לעזוב הכל, משפחה, חברים וחברה, אתה הרבה זמן לבד, לא מכיר את העיר, לא מכיר אף אחד. המשפחה שלי נשארה בארץ ואת התקופה הראשונה שלי שם העברתי עם שחקן נוסף אצל משפחה אומנה שעובדת יחד עם המועדון. זה לא היה קל וכמובן שזה השפיע על הכדורגל, אבל אז החלה עונה חדשה, התחלתי ליהנות והכל השתנה".
אחרי עונה נוספת בקבוצת הנוער של פולהאם אלטמן השתלב בעונה האחרונה בקבוצת המילואים של המועדון והרגיש את הפרמייר ליג מקרוב: "העונה שעברה היתה הכי טובה שלי, שיחקתי בקבוצת המילואים של פולהאם וסיימנו במקום החמישי. זה יותר קרוב לבוגרים מאשר לנוער, שחקנים בוגרים יורדים לקבוצת המילואים כדי לשמור על כושר או בזמן חזרה מפציעות ואז יוצא לך לשחק מול שחקני פריימר ליג בוגרים. זה רמת בוגרים לכל דבר, שיחקתי מול שחקנים גדולים כמו ג'ון טרי או ג'ו קול מצ'לסי. כל מה שעברתי שם עשה לי טוב, התבגרתי. אני מבין טוב יותר את המשחק, יש שם יסודות טובים מאד של כדורגל, שידרגתי את עצמי בשתי רמות".
במהלך העונה האחרונה נהג אלטמן לשוחח עם המאמן שלו קיט סיימונס, בין היתר על טורניר היורו הצפוי בקיץ. נוסף על עבודתו של סיימונס בפולהאם, המנג'ר שימש גם כעוזר מאמן הנבחרת הצעירה של אנגליה והגיע לישראל בקיץ האחרון. "לאורך כל העונה דיברנו על הטורניר", מספר אלטמן, "במיוחד אחרי ההגרלה הוא היה ממש בטוח בעצמו, בטוח שהם יעברו את זה בהליכה. אחרי המשחק האחרון בו ניצחנו 0-1 את אנגליה דיברנו בדרך לחדר ההלבשה והוא ממש התבייש באיך שהם נראו. אני עדיין בקשר עם הצוות בפולהאם, אנחנו מתעדכנים אחת לחודש בערך. אני שומר גם על קשר עם כמה מהשחקנים, במיוחד עם קארים פריי שהיה חבר ממש טוב שלי ועבר לא מזמן מפולהאם לבשיקטאש".
את הופעת הבכורה שלו במדים הצהובים ערך אלטמן מול ג'יורי ההונגרית במוקדמות ליגת האלופות. במשחק הגומלין הוא גם בישל את השער השני ובסך הכל שותף בלא פחות משמונה משחקים של הקבוצה באירופה מפתיחת העונה. "המשחק מול ג'יורי היה חוויה יוצאת דופן, זה היה משהו אחר עבורי. אנחנו נהנים מכל רגע בקמפיין הזה ורוצים שזה ימשך ככל האפשר. הגעתי לקבוצה במהלך מחנה האימונים ולרגע לא הרגשתי כאילו עזבתי את המועדון. הכרתי את רוב השחקנים כי הספקתי להתאמן איתם מספר אימונים לפני שיצאתי לאנגליה. אני משחק מגיל 14 עם דור מיכה, ברק לוי, ריף פרץ ודבור, הייתי בכל הנבחרות, אז הרגשתי כאילו חזרתי ולא כאילו התחלתי משהו חדש".
"אני חושב שהיום אנחנו קבוצה טובה יותר ממי שהיינו במפגש הקודם מול באזל. הדינאמיקה עם המאמן טובה יותר, אנחנו מבינים טוב יותר את הדרישות שלו. תחשבו על זה, המפגש הקודם היה בסך הכל המשחק השלישי שלנו העונה. ראיתי את שני המשחקים של באזל מול צ'לסי ובשניהם הם ניצחו. זאת קבוצה שעמדנו מולה בכבוד גם בבית וגם בחוץ והם היו רחוקים רק במעט ממקום בשמינית הגמר. אין ספק שזה מעצים את תחושת הפספוס מאז, אבל עכשיו אנחנו לא מסתכלים על מה שהיה. היום אנחנו ממש מחכים למפגש מולם ואני חושב שיש לנו סיכוי גם לעבור".
לקראת סיום הראיון אלטמן מנסה לסכם, לפחות זמנית, את התקופה הקצרה בה הוא חזר לשחק בצהוב: "שיפרתי מאד את העמידה הטקטית שלי גם ביחס למה שלמדתי באנגליה. שיפרתי את הבנת המשחק, את המשחק בנגיעה, את משחק האגפים שלי, התרגלתי לעמדה חדשה בכנפיים וזה ממש חשוב לשחקן. הייתי רוצה לשפר את המספרים שלי, לכבוש יותר, לבשל. זה משהו שאני עובד עליו בכל אימון, להיות יותר 'רע' מול השער, יותר חד. המאמן אומר לי הרבה שאני חייב להיות יותר 'רע' מול השער, שזה לא כמו בנוער שבעיטת פאס לאחת הפינות מספיקה בשביל לכבוש. אני מקווה לשחק כמה שאפשר, לכבוש כבר שערים ומבחינה קבוצתית ולהגיע הכי גבוה שאפשר בכל אחד מהמפעלים".