היום מצוין בישראל יום השואה ולגבורה אשר בא להתייחד עם זכר השואה ולציין את זכר מעשי הגבורה בימים ההם. מורן אלברמן, אחותו של שחקן הקבוצה גל, סיפרה לאתר הרשמי אודות הקשר המרגש של המשפחה ליום המיוחד הזה.
הנעליים של אלברמן/מורן אלברמן
סבא שלי, אולג אלברמן, נולד וגדל בכפר קטן בגליציה שבפולין. כשהיה עליו להגיע לעיר הגדולה, היה חולץ את נעליו וצועד יחף, פן יתבלו נעליו. רק בהגיעו אל העיר היה נועל את נעליו השמורות.
עם עלייתו של היטלר, תושבי הכפר היהודים נרדפו ונרצחו על ידי חבריהם ושכניהם הפולנים. גם משפחתו. הוא גויס כנער לצבא הפולני, בשר תותחים. סבא שלי שרד עם הרבה תושייה ובעזרת הפטנטים שנהג להמציא. ״ידי זהב״ קראו לו. הוא הצליח לברוח והתגלגל ברחבי אירופה, ובדרך הכיר את סבתי, רוחל. הם התחתנו באיטליה והפליגו בספינת פחם עליה היו מעפילים בדרך לפלשתינה. כשהגיעו, האנגלים גירשו אותם למחנות בקפריסין, לא לפני שסבא שלי נלחם בהם עם קופסאות שימורים. הוא לא ויתר עד הרגע האחרון. ממחנה למחנה, בקפריסין נולד בנם הבכור. הדוד שלי. עם קום המדינה הם הורשו לעלות לישראל. בארץ נולדו עוד שני בנים, שלושה בסך הכל. שמו שונה מאולג לאשר, אבל האלברמן נשאר.
ישראל, 2014. לפני שבועיים, ביפו, אצטדיון בלומפילד, 10,000 אנשים הריעו ״אלברמן, אלברמן״. הנעליים של אלברמן הבקיעו שער ניצחון.
סבא שלי כבר לא איתנו, אבל הוא ללא ספק ניצח.
בתמונה – סבא אולג וסבתא רוחל מימין (באדיבות משפחת אלברמן)
