פסיכולוג המועדון נועם אייל מדבר בטור מקצועי על הלחץ איתו מתמודדים שחקנים במועדון
"רבות מדובר על הלחץ המפורסם של מועדון הכדורגל מכבי ת"א. אף אחד לא מכחיש אותו, לא מנסים להסתיר אותו מהשחקנים, ואפילו קיימת ציפייה שבמועדון ישחקו כאלה שהלחץ לא מבהיל אותם. הלחץ הזה מתקבל ברגשות מעורבים. ברור שהוא מפריע לשחקנים במשחקים רבים. רואים שבמצבי משחק מתוחים יש נפילה ולפעמים נפילה חדה ביכולת. רואים שהשחקנים מאד רוצים אבל לא מצליחים. מצד אחר, משחק של מכבי ת"א ללא לחץ נתפס כמצב לא טבעי למועדון. במילים אחרות, כל מי שקשור למועדון מרגיש כי הלחץ יפה למכבי ת"א וראוי שילווה כל משחק שלה. יריבות רבות הפסידו מראש כי ידעו שיתקלו בלחץ הזה כשהמשחק מתחיל. כמו שהלחץ יכול לפגוע במכבי, גם היריבות יפגעו ממנו ואפילו מאד, אם רק ילמדו אצלנו איך לכוון את הלחץ ליריבות, כלומר החוצה ולא פנימה.
למען הצעירים שאינם בקיאים בהיסטוריה שלנו, חשוב לציין כי כך היה תמיד. עוד לפני קום המדינה עוררו משחקי מכבי ת"א התרגשות מיוחדת ובזה חשו כל הקבוצות נגדן שיחקה – כך סיפרו לי ותיקי המועדון ההולכים ומתמעטים. מדוע לחץ והתרגשות מלווים אותנו תמיד, ובעצם מהווים משא מכביד על דרך ההצלחה בליגה, בגביע ואפילו במשחקים בינלאומיים מול מועדוני פאר? תופעה כזו מוכרת בכל העולם; בכל מדינה כמעט יש קבוצה ידועה, אשר משחקיה מעוררים בה וסביבה רגשות חזקים במיוחד, המתבטאים בשאלה הדרוכה אצל רבים וגם רחוקים "מה הם עשו השבת??"
התשובה לשאלה מדוע לחץ קבוע, ומדוע דווקא אנחנו, מורכבת מכמה נתונים כבדי משקל.
ראשית, למכבי זכות ראשונים כמועדון הכדורגל התחרותי הראשון בארצנו. כמועדון כדורגל בעיר המשפיעה בישראל, המצליח ביותר לאורך השנים, שהיה תמיד מחוץ למסורת האדומה שניהלה את המדינה וחילקה את ה"מתנות", שמעולם לא זכה לאצטדיון ביתי משלו בו יהנה משייכות קבועה ומרגיעה, ששרד כל קושי ולא נשר ליגה כמו כולם ועוד ועוד.
מכבי ת"א היא האח הבכור במשפחת הכדורגל הישראלית; אח שמביטים בו מאחור כל אחיו הצעירים. בכל מצב מסובך שואלים, מה תעשה מכבי? הוא הראה את הדרך לכולם. התמודד במאבקיו השונים על דעת עצמו, בכוחות רבים וגם חזקים ממנו. התבוסות לא הפילו את מכבי על הברכיים, הבושות לא הורידו את הציפיות, תמיד ברורה התחושה שמכבי יכולים להתעשת ולקחת את כל הקופה. אלא שבשנים האחרונות מתרבות התלונות על הנזק שגורם הלחץ המפורסם. כאילו המועדון צריך להפטר מהלחץ שלו. אבל המועדון לא צריך וגם אסור לו לנסות לברוח מהלחץ. הוא פשוט יפסיק להיות מה שהוא כבר 100 שנים.
מכבי ת"א צריכה להראות לכולם איך מצליחים למרות הלחץ, דווקא בגלל הלחץ, בזכות הלחץ, כי רק מבחן הלחץ קובע מי באמת ספורטאי גדול. הישגים שחמקו מלחץ פראי אינם זוכים להערכה. לשאת בלחץ עונה שלמה, לסבול את הציפיות והביקורת החל מאוגוסט, לענות בנחת לכל האחים הצעירים שרוצים להדיח את הבכור אבל גם מפחדים מכך, זוהי משימתה של מכבי ותרומתה לאהבת רוח הספורט. אליפות שנחטפה ברגע האחרון בלי לחץ של עונה שלמה, מרגשת פחות את אלה שגאוות הדרך חשובה להם. כשבמכבי תל אביב מדברים על "דרך", זו אינה אותה הדרך עליה מדברים בקריית אליעזר או בטדי או וולפסון.
מכבי יודעת שעליה לסבול לחץ יותר מכל מועדון אחר כדי להצליח. קהל האוהדים הגדול בארץ מחפש את הדבר המיוחד שקשור לבכורות. וזהו הלחץ המפורסם. אז, שחקנים, אוהדים, מנהלים ואחרים צהובים, לא לחפש להוריד לחץ אלא לחפש את מי שאוהב את הלחץ ורוצה להצליח דווקא איתו. קשה ללמוד לאהוב לחץ, למרות שמניסיוני זה אפשרי בהחלט, אבל אפשר להחזיק מעמד בלחץ ביציע – כשלא הולך ואז מעודדים ולא מתפרקים בעצבים. ואז גם לשחקנים לא תהיה ברירה וגם הם לא יתפרקו כשלא הולך. הם רק 11 והאוהדים אלפים רבים, אז מי ישמור על המסורת ויראה את הדרך ראשון?"
נועם אייל, פסיכולוג
