סיוט שנמשך שש שנים הגיע לקיצו בדרך הכי מתוקה שיש. המקום הראשון
סיפור העונה: 1984/85
אחרי שנות השבעים העליזות נכנסנו לשנות השמונים עם הרבה תקוות, אך עונת 1984/85 סיפרה את הסיפור של העשור כולו. הקבוצה המעוטרת בישראל לא עמדה בציפיות ולמרות כמה שמות נוצצים בהרכב לא הבריקה. אם עד אמצע העונה עוד צלענו כל הדרך לצמרת, לקראת סיום העונה נחתה ההבנה שהנה, עוד עונה ירדה לטמיון. נאלצנו להסתכל לעבר הצמרת בעיניים נוגות מהמקום השביעי.
https://www.youtube.com/watch?v=Dv1_MCJEzmc
סיפור המשחק: הפועל ת"א – מכבי ת"א 3-0
אז לאחר הקדמה "אופטימית" כזו מה אנחנו עדיין עושים פה? ובכן, בתוך כל ענן הבינוניות המדכא הזה הגיע רגע גדול של אושר, רגע בעל משמעות לא מבוטלת להיסטוריה של מכבי ת"א במשחקי הדרבי. אם באופטימיות עסקינן אזי לדרבי המדובר הגענו עם מעט מאוד. הרצף הארוך ביותר בהיסטוריה ללא ניצחון בדרבי ריחף מעל ראשינו ורק פיללנו לרגע בו הוא יגיע לסיומו. בהפועל ת"א כבר התרגלו בשש השנים שלפני כן להשתמש בדרבי כמשחק שמוציא אותם ממשברים ומעניק להם דחיפה קדימה.
כעשרים אלף צופים נדחסו בבלומפילד וקיבלו משחק שלא ממש תאם את הציפיות המוקדמות. החבורה של אבי כהן ז"ל, בוני גינצבורג, אלון נתן, ויקי פרץ ומוטי איווניר ניצחה 0-3 ושמה סוף למנחוס הדרבי בצורה הכי החלטית שאפשר. לאחר לא פחות מ-11 משחקי דרבי מאכזבים, חמישה הפסדים ושש תוצאות תיקו, הצבע הצהוב חזר לזרוח.
איש המשחק: מיקי בן שטרית
עוד לפני שאיש המשחק שלנו יצא לפעולה צריך לתת כבוד לזה שפתח את החגיגה, אלון נתן. הילד שעוד לא מלאו לו 18 שנים אמנם נהנה מקריירה קצרה למדי אך זכור בעיקר בגלל משחקי דרבי. גם כאן הוא עשה את העבודה והעלה את מכבי ליתרון מוקדם. מאותו רגע ואילך הבמה נשארה לשחקן נוסף שכיכב במשחקי הדרבי אך בשני הצדדים של העיר. מיקי בן שטרית רק הצטרף למכבי ת"א וקנה בענק את לב האוהדים עם בכורה חלומית וצמד בדרבי. החלוץ שגדל במכבי חיפה והגיע למכבי דרך שמשון ת"א עזר לצהובים לשים סוף לרצף השלילי הארוך בהיסטוריה של הדרבי.