חלוץ מכבי ת"א לוקח אותנו למסע מרתק בחוויות הראשונות שלו בעולם הכדורגל
המשחק הראשון שלי: "הייתי בן עשר וזה היה בקבוצת ילדים (שבעה שחקנים בקבוצה) במכבי נתניה. אני זוכר שניצחנו בהפרש גדול אך לא זוכר את התוצאה המדויקת. המאמן שלי אז היה רוני פרי ז"ל ולצידי בקבוצה היו שמות מוכרים כמו רביד גזל, אבי קנפו וכפיר צוקול. אני סיימתי כמלך השערים של הקבוצה באותה עונה".
המשחק הראשון שראיתי: "איטליה נגד ארגנטינה, חצי גמר מונדיאל 1990. רציתי מאוד שאיטליה תנצח והמשחק הגיע לדו קרב פנדלים. הערצתי את רוברטו באג'יו ונורא רציתי שהוא יכבוש את הפנדל שלו, ארבע שנים לפני ההחמצה המפורסמת ההיא. כאשר זה קרה חגגתי בטירוף בבית ונקעתי את הקרסול. לצערי הגדול עוד יותר איטליה הפסידה בסופו של דבר בדו קרב ולא זכתה במונדיאל".
המשחק הראשון שהייתי בו: "נולדתי וגדלתי בנתניה סמוך לאצטדיון "הקופסא" המיתולוגי אז מטבע הדברים המשחק הראשון שהייתי נוכח בו היה שם. ב-1995 הלכתי עם אחי הגדול רן למשחק של מכבי נתניה מול הפועל כפר סבא. האצטדיון היה מלא, נתניה ניצחה 0-3 וכמובן שלאחר מכן המשכנו ללכת למשחקים ב"קופסא".
המשחק הראשון שלי בבוגרים: "לאחר שסיימתי גיל נוער במכבי נתניה עברתי למכבי חדרה בליגה א' שם עשיתי את צעדיי הראשונים בבוגרים. נכנסתי ישר לעניינים עם משחק חם, הדרבי נגד הפועל חדרה בו עליתי כמחליף".
המאמן הראשון שלי בבוגרים: "ברוך סער היה המאמן הראשון שנתן לי הזדמנות בבוגרים כאשר שיחקתי במכבי חדרה. הוא מאמן מצוין שממשיך לאמן גם היום ואנחנו גם עדיין בקשר עד היום, מחליפים הודעות מדי פעם. הייתה לנו קבוצה טובה מאוד כאשר אני הפכתי עם הזמן לבורג משמעותי שם ולברוך יש חלק גדול בזה".
הדרבי הראשון שלי: "הדרבי הראשון הוא בצירוף מקרים מעניין גם המשחק הראשון שלי בבוגרים, הדרבי החדרתי – מכבי מול הפועל חדרה. אני שיחקתי במכבי וניצחנו את הדרבי הזה משער בדקות הסיום של שלומי דהאן ("לא זה שהיה בדורטמונד, בן דוד שלו") כאשר אני בישלתי לו את השער. מלבד זה ישנו דרבי נוסף שזכור לי מאוד במדי הכח עמידר ר"ג מול הפועל ר"ג כאשר אני כבשתי צמד בניצחון 0-3. שיחקתי בהמון דרבים בקריירה שלי ובתל אביב שיחקתי בשלוש קבוצות, אך דרבי גדול של העיר מעולם לא הפסדתי. גם אשתקד כאשר הפסדנו אני הייתי בחוץ בשל צבירת כרטיסים צהובים".
חוויות מהכדורגל
הקבוצה הראשונה שאהדתי: "ברצלונה של שנות התשעים עם רומאריו ולאחר מכן עם רונאלדו. אלו תקופות שחקוקות בזיכרוני כאוהד צעיר. זו הייתה חוויה לראות את ברצלונה אז וכמעט לא הייתי מפסיד משחקים שלהם. זכור לי בעיקר ניצחון 0-5 גדול על ריאל מדריד עם שער בלתי נשכח של רומאריו שעשה מהלך מבריק שעד היום מנסים לחקות אותו. הסיפור המעניין שיש לי בהקשר הזה הוא שהאהדה נשארה לי גם לאחר הילדות אז לפני כמה שנים ניצלתי אמצע שבוע פנוי עבורי בו היה משחק גביע של ברצלונה וטסתי לראות אותם ב'קאמפ נואו'. למרבה האירוניה והאכזבה דווקא אז המשחק הסתיים בתיקו 0-0. מישהו זוכר בשנים האחרונות משחק של ברצלונה ללא שערים? זה כמעט ולא קרה אך כאשר זה כן קרה אני הייתי שם. אפילו מסי לא פתח בהרכב ונכנס רק במחצית".
השחקן הראשון שהערצתי: "רונאלדו הברזילאי. לדעתי ולפי מה שאני ראיתי זה החלוץ הכי טוב שהיה בכדורגל העולמי. כמובן שבחדר היה לי פוסטר גדול שלו במדי ברצלונה ועקבתי אחריו ללא הפסקה. זכור לי במיוחד השער הבלתי נשכח שלו נגד קומפוסטלה בליגה הספרדית בו הוא חלף על פני חצי מגרש וניער כמה שחקנים בדרך שניסו נואשות לעצור אותו, גם באמצעות עבירה, אך לא הצליחו. גם זלאטן איברהימוביץ' הוא מודל לחיקוי עבורי ולא רק במראה החיצוני. למרות שהוא גבוה וחזק יש לו יכולות טכניות מדהימות שמתאימות לשחקנים נמוכים וקלילים יותר. הוא ללא ספק מדורג שני אצלי אחרי רונאלדו".
נעלי הכדורגל הראשונות שלי: "אדידס קופה מונדיאל", נעליים מקצועיות של אדידס אותם קנו לי בחנות "רמי ספורט בנתניה, אותה חנות בה יואב זיו קנה את הנעליים הראשונות שלו".
מספר החולצה הראשון שלי: "כחלוץ צעיר בקבוצות מחלקת הנוער של מכבי נתניה שיחקתי רק עם מספר 10 ולאחר שעליתי לבוגרים זה התחיל להתחלף עד שהגעתי ל-23 היום".
השיר הראשון ששרו לי: "עד כמה שאני זוכר לא חיברו לי שיר חוץ מהכח עמידר ר"ג שם הסתפקו בשם ומחיאות כפיים. גם בהפועל ת"א לדעתי היה משהו, אך ברוב הקבוצות בהן שיחקתי לא היה לי שיר. השיר הכי טוב הוא באמת השיר שהאוהדים של מכבי שרים לי. לא רק שזה שיר מושקע הם גם הפתיעו אותי מאוד כאשר שרו לי במשחק הראשון שלי בקבוצה, מול הפועל ב"ש בבלומפילד. לקח לי זמן לקלוט שזה שיר בשבילי אך זה היה כיף גדול לשמוע אותו כל כך מהר".
השחקן הראשון שהחלפתי איתו חולצה: "רק כאשר שיחקתי במפעל אירופי יצא לי להחליף חולצה עם שחקנים והראשון היה רנן ברסאן, אחד השחקנים הבולטים של באטה בוריסוב שהדיחה את עירוני ק"ש בפלייאוף העלייה לליגת האלופות".
הישגים אישיים
ההופעה הראשונה שלי באירופה: "זה היה במדי בני יהודה בתחילת עונת 2006/07 כאשר המאמן היה ניצן שירזי ז"ל. שיחקנו מול לוקומוטיב סופיה הבולגרית במוקדמות גביע אופ"א ולצערנו משחק הבית נערך בסלובקיה בשל המצב הביטחוני. הפסדנו 2-0 וגם בגומלין הפסדנו 4-0 והודחנו".
השער הראשון שלי בבוגרים: "אני זוכר אותו מצוין, הוא גם עזר לי לפתור בעיה שהייתה לי עם המפקד שלי בצבא. שיחקתי במדי מכבי חדרה מול מכבי צור שלום, ניצחנו 0-1 ואני כבשתי את שער הניצחון אחרי שעליתי מהספסל. המפקד שלי לא האמין לי שאני משחק ולכן צריך לצאת מהבסיס לאימונים של הקבוצה אז למחרת המשחק הגעתי לבסיס עם עיתון הספורט בו היה כתוב בקטן: הכובש לחדרה – ברק בדש".
השלושער הראשון שלי בבוגרים: "שלושה תארי גביע הטוטו ברציפות נחשבים? צמדים לא חסר, אך אני עדיין מחכה לשלושער ראשון בקריירת הבוגרים, בתקווה שזה יגיע במדי מכבי. כנער במכבי נתניה כבשתי שלושער במשחק בו ניצחנו את הפועל חיפה 0-4 שנערך במגרש בשכונת בן ציון בנתניה".
התואר הראשון שלי: "אליפות ליגה א' צפון עם מכבי חדרה אם כי מסיבות תקציביות לא עלינו ליגה אלא הקבוצה שסיימה במקום השני. מאז הספקתי לקחת עוד שני גביעי טוטו עם קריית שמונה, אחד עם מכבי וכמובן האליפות של אשתקד. נקווה לעוד תארים בהמשך".
