רגע לפני המשחק מול ווילס, יובל שפונגין ומנהלה המקצועי של מחלקת הנוער, ניר לוין, נזכרו בימים שהם לבשו את המדים הלאומיים במפגש מול נבחרת ווילס. לוין: "יהיה לנו משחק קשה מאוד בשבת"
לאחר ציפייה ארוכה מאוד, מחר (שבת) יעלו לכר הדשא באצטדיון סמי עופר אחד עשר שחקנים לבושים בכחול לבן, מול עיניהם הבורקות של כ-30 אלף אוהדים ישראלים, במטרה לקחת את חלום ההעפלה ליורו שלב אחד קדימה. לא פחות מחמישה מהכוכבים שלנו צפויים לקחת חלק במשחק, אך רגע לפני, אנחנו מזמינים אתכם לטיול במנהרת הזמן למפגשים הקודמים של נבחרת ישראל נגד ווילס, מנקודת המבט הצהובה כמובן.
רבים שניסו להיזכר במשחקיה האחרונים של הנבחרת שלנו נגד ווילס, ודאי פשפשו בארכיונים ומצאו את משחקי הבוגרת שהסתיימו בשתי תוצאות תיקו, ובשתי ניצחונות של הוולשים. ובכן, גם אל אחד המשחקים האלו נגיע בהמשך.
מגן הצהובים באותה תקופה היה יובל שפונגין. המגן שחזר העונה הביתה, כיכב בכנף של הנבחרת הצעירה שאומנה על ידי גיא לוי ופגשה את ווילס. רגע לפני המשחק הגורלי מול ווילס, התפנה שפונגין לספר לנו על המשחק המרתק, הקמפיין המשוגע והסיום השמח.תחילה, נקח אתכם חזרה אל שנת 2006, אז התקיים המשחק הרשמי האחרון של הנבחרת הלאומית הצעירה מול מקבליתה מווילס במסגרת מוקדמות אליפות אירופה עד גיל 21. לקראת האליפות שהייתה אמורה להערך ב-2007 בהולנד, שונה מועד ההתרחשות של הטורניר מתאריך שנתי זוגי, למועד שנתי אי זוגי. כחלק מההחלטה ולחץ הזמנים שנבע מכך, אופ"א הודיעה על שינוי בשיטת הבתים שהתבטא באופן חד פעמי בביטול משחקי הבית והחוץ, ובמקומם התקיים מפגש בודד בין הנבחרות שהוגרלו באותו בית.
"זה היה קמפיין מוזר מאוד ולא רגיל. שובצנו לבית אחד עם ווילס וטורקיה, אבל המשחקים לא שוחקו בשיטת בית חוץ. מכיוון שהיה מדובר מפגש בודד, חשיבותו של משחק זה, שפתח את "הקמפיין", הייתה קריטית. תחילה היינו אמורים לשחק משחק ביתי נגד ווילס, אך המשחק לא שוחק בארץ בעקבות מלחמת לבנון השנייה שפרצה באותו זמן. משחק הבית הועבר להולנד למגרשה של ר.ק.ס. (וואלוויק), שם שיחקנו בפני איצטדיון ריק, חוויה לא נעימה לשחקן כדורגל באף שלב בקריירה. בפועל, כל הקמפיין הסתכם בשני משחקים סך הכל, כך שבמידה והפסדת, אפסו הסיכויים להעפיל.
בנבחרת שיחקו איתי שחקנים כמו תום אלמדון, דקל קינן, מאור מליקסון, ליאור רפאלוב וטוטו תמוז, כששלושת האחרונים נתנו הצגה נגד הוולשים. אני זוכר את המשחק היטב. טוטו העלה אותנו ליתרון 0-1 שנשמר עד שווילס השוו במחצית השנייה. אחר כך, עידן סרור העלה אותנו ליתרון כשדחק מקו השער וגם את זה הוולשים הצליחו להשוות שוב. השיוויון נשמר במשחק מותח, עד שרפאלוב קבע 2-3 לטובתנו בדקה ה-79, וניצח את המשחק.
שבועיים לאחר המשחק, נסענו למפגש חוץ נגד הטורקים באיזמיר. בסיום המשחק הקשה, הצלחנו לחלץ תיקו 0-0 שהעלה אותנו למעשה לפלייאוף נגד צרפת, ומשם כולם זוכרים את צמד המשחקים שלאחרם העפלנו לראשונה לגמר אליפות אירופה לנבחרות עד גיל 21 ששוחקה בהולנד. רק בדיעבד, הבנו עד כמה הניצחון נגד ווילס היה קריטי. הנבחרת הוולשית שתפגוש את ישראל בשבת שונה לגמרי, כשלמעשה רק שלושה שחקנים שהיו אז בסגל, הולכים להיות בסגל, ווין הנסי וכריס גאנטר המגן הוולשי שאותו אני לא כל כך זוכר".
זווית צהובה נוספת שקשורה לנבחרת ווילס, מגיעה מכיוונו של מי שכיום משמש כקברניט של מחחלקת הנוער הצהובה, ניר לוין. המנהל המקצועי של מחלקת הנוער שלנו פתח בהרכב של אותה נבחרת לצד שחקנים כמו רוני רוזנטל, ניר קלינגר, ניר אלון ועוד. את מה שלוין זוכר מאותו משחק, הוא שיתף עם האתר הרשמי של מכבי ת"א:
"זה היה משחק ידידות מול הנבחרת הוולשית שנערך באיצטדיון רמת גן. אני זוכר שהיה משחק רב שערים, משחק שקול, אבל עם הרבה תהפוכות. אנחנו הבקענו שני שערים ממצבים נייחים, אחד מהם של ניר אלון בוודאות.אחת הסיבות שאני זוכר את המפגש מול הוולשים, הוא המפגש עם מארק היוז שהיה הכוכב הגדול של הוולשים בזמנו.אני כשחקן מאוד הערכתי את היוז. הוא היה שחקן מצוין שדגל בעבודה קשה, התמדה ולחץ על הקבוצה היריבה. הוא תמיד נלחם, לא ויתר על אף כדור, ועל אף משחק. ההוכחה הכי טובה לאופי של היוז ושל הוולשים בכלל, היא המשחק מולנו שם הם חזרו מפיגור פעמיים והיו מאוד קשים להכנעה".
בקשר לתחזית לשבת, לוין משדר אופטימיות זהירה: "אני מאוד מקווה שהתוצאה תהיה טובה, אבל אני מאוד חושש מהנבחרת הוולשית. אנשים שוכחים שלא מדובר אך ורק בגארת' בייל. יש להם שחקני פרמייר-ליג מובילים דוגמאת אהרון רמזי וגו' אלן שהולכים לעשות לנו חיים קשים מאוד בשבת".
