רגע לפני המפגש מול בית"ר ירושלים בבלומפילד, חזרנו אחורה לשלושה מהמפגשים הבולטים בשנים האחרונות. פרק שלישי בסדרה
עונת 2002/03. מחזור 31. אחרי איבוד נקודות חשובות במחזור לפני כן ב-0:0 עם מכבי פ"ת, וכשמכבי חיפה נצמדה אליהם בצמרת, הצהובים עלו לטדי למפגש מול הירושלמים. לשחקניו של ניר קלינגר היה ברור שכל תוצאה מלבד ניצחון עשויה להוביל לאיבוד המקום הראשון ותואר האליפות.
https://www.youtube.com/watch?v=K-zJe2Hm7Ms&feature=youtu.be
המשחק נפתח באופן שקול כשל-8,000 האוהדים, שמילאו את היציעים היה ברור מי זקוקה יותר לנקודות. אבל בדקה ה-33 בית"ר הייתה הראשונה לעלות על לוח התוצאות משער של דוד אמסלם. לירן שטראובר וההגנה שלו טרם הספיקו להתאושש ודקה לאחר מכן, אנדז'י קוביקה ניצל חור בהגנה והכפיל את ההתוצאה.
כשניצחון היה נראה רחוק מתמיד, הצליח הבלם הברזילאי של בית"ר, אינדיו להחזיר את קלינגר ושחקניו למשחק עם שער עצמי בנגיחה רגע לפני שריקת המחצית. למחצית השנייה עלו הכחולים צהובים תחת הנהגתו של אבי נמני והציגו יכולת אחרת לגמרי. נמני לקחת את האחריות על המשחק של חבריו ובדקה ה-58 השלים מבצע אישי עם בעיטה מ-16 מטרים שאיזנה את ההתוצאה. 11 דקות לאחר מכן, בדקה ה-69, נמני השלים צמד, אחרי שניצל עירבוביה ברחבת בית"ר וכבש מקרוב את שער הניצחון שאותת לאוהדים ביציע כבר להכין את השמפניות.
בסיום אותה עונה, אחת הדרמתיות שידעה הליגה הישראלית, זכו הצהובים באליפות בזכות יתרון בהפרש שערים על מכבי חיפה.
