אחד החלוצים הזרים הטובים והמרגשים שנחתו בקריית שלום חגג השבוע יומהולדת, ונתן לנו את הזכות להיזכר במי שעשה את המקאמבק המרשים ביותר במדים הצהובים
השבוע לפני 44 שנים, בעיר הבירה של צ'ילה נולד לו ילד בשם רודריגו אלחנדרו גולדברג מיירסחבסקי, או כמו שהוא מוכר יותר באזורינו, רודריגו גולדברג. החלוץ הצ'ילאני שחגג השבוע יומהולדת זכור עד היום כאחד הזרים המשמעותיים שהגיע לארץ ושיחקו בשורות הצהובים. אחד הדברים שעושים את התקופה של גולדברג בצהוב לכל כך מיוחדת, הוא הסיפור המיוחד של הפריחה מחדש של החלוץ.
עוד באתר:
התואר הראשון של מכבי תל אביב העונה
יוקאנוביץ' ואלברמן מוכנים לאלוף האלופים
אחד האחראים לסיפור ההצלחה של גולדברג ומי שיכול לספר את הסיפור מקרוב, הוא מאמן הקבוצה דאז ומנהל מחלקת הנוער כיום, ניר לוין. "הסיפור של רודריגו הוא באמת מיוחד", מתאר לוין. "כשאני אימנתי במכבי, שמעון קורק שהיה מנכ"ל בזמנו אמר לי שיש שחקן בשם רודריגו גולדברג שנמצא בצ'ילה ויש לו חוזה במכבי. הוא אמר שהם רוצים שהוא יחזור לארץ להתאמן, ואולי איכשהו נצליח למצוא לו קבוצה".
גולדברג, שקיבל את ההודעה באותם ימים על כך שהוא שב לישראל לאחר קדנציה לא מוצלחת בתקופתו של אברהם גרנט, קיבל צ'אנס נוסף לקריירה שנראתה לו אבודה."הבאנו אותו לארץ, הוא התחיל להתאמן ולשחק בליגת המילואים. הייתה קבוצה טובה אז במילואים כשלסירוגין שיחקו שם לירן שטראובר, אבי סטרול, מני לוי ואפילו טל בן חיים שמשחק כיום. רודריגו שיחק בליגת המילואים והציג יכולת טובה כשהשיא שלה היה במשחק הדרבי שהועבר לבלומפילד, בו הוא כבש את שער השיוויון".
משם, הסיפור של גולדברג נסק והפך אותו לזר שזכור כה לטובה עד היום. "צירפתי אותו לקבוצה הראשונה והוא נכנס לקבוצה שהייתה כבר בכושר טוב. נתתי לו צ'אנס בליגה ואיתו ניצחנו בתוצאות גבוהות מאוד. 0:7 את בית"ר, 0:4 את הפועל חיפה והיה לו שיתוף פעולה מצוין עם החלק הקדמי שכלל את אבי נמני, ראובן עובד וברוך דגו. הוא היה גם זה שפתח את הסכר במשחק הגמר מול מכבי פתח תקווה בעונת 2000/01 כאשר זכינו בגביע. במחצית הראשונה התקשנו לנהל את המשחק, אך בחצי השני השער הראשון שלו שחרר לנו את המשחק שבסופו ניצחנו 0:3 וזכינו בגביע.
המנהל המקצועי של מחלקת הנוער שופך גם אור על הפן האישי שלו, דבר שעזר לקהל הצהוב באותו זמן להתחבר אליו מאוד. "רודריגו היה טיפוס מאוד מיוחד. שחקני כדורגל יש להם כל מיני עיסוקים בשעות הפנאי. כשהיינו שוהים במלון לפני המשחק, הוא היה יושב עם ספר עב כרס באנגלית, למרות שזו לא הייתה שפת האם שלו. הוא היה טיפוס מאוד מיוחד שונה בנוף של הכדורגל, איש פתוח, חם כמו שמאפיין את הדרום אמריקאים. מדהים לחשוב שממחשבות שלו על סיום קריירה הוא חזר בגדול והיה שותף משמעותי בזכייה בגביע ולאחר מכן בעוד גביע ואליפות".
