19 בנובמבר 1994, המחזור העשירי בליגת העל. מכבי תל אביב של אברם גרנט חוזרת לארח בביתה אחרי ששבוע לפני כן איבדה את המקום הראשון בליגה עם הפסד חוץ לבית"ר ירושלים.
7,000 אוהדים צהובים הגיעו לבלומפילד בסוף שבוע חורפי. שחקניו של גרנט ראו לנגד עיניהם מטרה אחת ברורה – לשוב למסלול 
הניצחונות. בהרכב הצהובים, שהיה כמעט זהה לזה בפתח שבוע לפני כן בטדי פתחו אוברוב, גדי ברומר, אמיר שלח, עמית לוי, גיא נחמן, ניר קלינגר, אלון ברומר, אבי נמני, ניר סביליה, אלון מזרחי. אליהם הצטרף אחד הרכש, ויקטור בלקין.
הקשר האוקראיני נחת בקיץ 1994 בקרית שלום ובגיל 21 הצטרף לקבוצה של גרנט, שאחרי שנתיים ללא תואר האליפות רצה להחזיר את הצלחת לארון התארים. לא מדובר בשחקן רכש שבלט במיוחד, לפחות לא עד לאותו ערב בבלומפילד.
61 דקות לקח לשחקנים בצהוב כדי לראות את הכדור חודר לראשונה את ההגנה הבצורה של יעקב אסייאג באחד השערים היותר מרשימים שנכבשו באותה עונה, ובשער הראשון של בלקין במדי הקבוצה. האוקראיני קיבל כדור מנימני ומ-17מטרים, מהמקום בעט מדוייק לפינה ופנימה. 4 דקות בלבד חלפו ממהשער המרשים הראשון ובלקין, כאילו מאתגר את עצמו בבעיטה מזוויות קשות, כבש את השני כשבעט מקו הקרן והפתיע את אסייאג. 0:2 למכבי.
בדקה ה-79 ניר סביליה עלה לכדור קרן שהוגבה לרחבה מעל לכל ההגנה של חיפה ונגח מקרוב את השלישי. בלקין, שרק נזכיר לא כבש עד לאותו המשחק, השלים שלושער בדקה ה-90, בבעיטה מדוייקת מתוך הר
חבה ופנימה. מכבי ניצחה בסיום המשחק 0:4 ועלתה חזרה לראשות הטבלה. את המשחק הזה הקשר האוקראיני לא יישכח, גם לא את העונה בסיומה זכה עם הקבוצה בתואר האליפות.
בסיום המשחק בלקין אל הסתיר את תחושותיו: "מתחילת העונה יש לי חוסר מזל. היום סוף סוף הצלחתי. מכבי של המחצית השנייה שיחקה כמו קבוצה אירופית. שיחקנו בנגיעה בכדור, מסירות מרגל לרגל, היה משחק טוב של כולם".
