עונת 1999/00 היא לא עונה שאוהדי מכבי תל אביב זוכרים כעונה בלתי נשכחת. הקבוצה דשדשה באמצע הטבלה, ואברהם גרנט לא הצליח להוציא הרבה מהקבוצה של אותה עונה, שהשתתפה בשלבים המוקדמים של גביע אופ"א דאז לאחר שסיימו במקום השני בעונה שלפני כן.
אל הדרבי השני באותה עונה הגיעה מכבי כאשר הפועל פייבוריטית ברורה, הן ביכולת והן במיקום בטבלה. דני קורן הוציא לדרך את המשחק באיצטדיון רמת גן אשר התמלא ב-22 אלף צופים שרובם ככולם צהובים.
כבר בפתיחה הצהובים הראו עליונות ובדקה ה-17, החלוץ האגדי אנז'י קוביקה נתן את האות לחגיגות ברמת גן. בן לוז הוביל התקפה של הצהובים שהתחילה עם מסירה של קוביקה כשהוא משחק עם הגב לשער קרוב לחצי המגרש. הקשר הצעיר רץ עם הכדור כשבעקבותיו יגאל אנטבי ושחקן הגנה נוסף של האדומים. הקשר הצעיר עצר את התנועה קדימה וזיהה את הפריצה של החלוץ הגבוה לתוך הרחבה. קוביקה קיבל את כדור נהדר מלוז, הטעה פעם אחת, עבר את שביט אלימלך ובעט בצורה מדויקת למרכז השער. 0:1 למכבי בדקה ה-17 שלוותה בחגיגה גדולה של הצהובים.
לאחר 15 דקות החגיגות חזרו שוב לאיצטדיון רמת גן. דוד רביבו ניגש להרים כדור קרן מאגף שמאל, כשעומרי אפק היה השחקן האדום שניסה לשמור על אלכסיי קוסולאפוב, אך ללא הצלחה. השחקן הרוסי שעלה עם סרט הקפטן על הזרוע התחמק מהשמירה, התרומם גבוה ונגח את הכדור שלא השאיר סיכוי לאלימלך. 0:2 לצהובים בדקה ה-32, תוצאה שנשמרה עד לסיום.
16 שנה לאחר מכן, בשעה 20:55 יעלו שוב הקבוצות לכר הדשא, עם מומנטומים שונים לגמרי, אך עם אותו קסם של הדרבי התל אביבי.
