האווירה ברחוב, הדריכות, הריח שבאוויר. הכל מבשר על התופעה הזו שנקראת דרבי. אתם ודאי מכירים את התחושה הזו. גם אנחנו השחקנים מרגישים אותה היטב.
אני זוכר את הדרבי הראשון שלי בקבוצה הבוגרת. זה היה בעונת 2011/12. דרבי גביע הטוטו. היינו אז כמה שחקנים צעירים מהנוער של מכבי שעלו לראשונה למשחק דרבי. אז נכון, היה מדובר 'רק' בדרבי גביע הטוטו, אבל האצטדיון המלא, הקהל, האווירה של דרבי ראשון לעונה, הפכו את הערב הזה למרגש יותר עבורי. בדקה השישית ההתרגשות התעצמה כשבישלתי לאורי כהן את השער הראשון. בהמשך כבר הולבנו 0:2 אבל הפועל הצליחה להשוות עד הסיום ונפרדנו ב-2:2.
כל דרבי הוא דרבי חשוב. נשמע כקלישאה אבל זה ממש לא קלישאה. באופן טבעי, הסיטואציה כרגע בטבלה, ערב הדרבי, היא לא סיטואציה שמוכרת לנו בשנים האחרונות. היוקרתיות של המשחק הזה לא דומה למשחקים אחרים, על אחת כמה וכמה שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד עוד נקודות במאבקי הצמרת.
בשנים האחרונות כולם קיבלו את הרושם, באופן טבעי, שאנחנו עדיפים במשחק הזה עוד לפני שריקת הפתיחה. בכל זאת, ניצחנו בעשרה משחקי דרבי מאז אותו דרבי זכור לכולנו ב-0:4 בעונת 2012/13. אבל האם אנחנו הגענו בתחושה של פייבוריטים. אני לא חושב. אנחנו כשחקנים מגיעים לכל משחק באותה הצורה. עושים את אותם ההכנות ולא נותנים לכל האווירה מסביב להשפיע עלינו. המטרה של כולנו היא לבוא מרוכזים, חדים ודרוכים. במשחק מהסוג הזה אין פייבוריטים.
אבל אל תטעו. אנחנו לא רובוטים ובטח לא מנותקים מכל האווירה שמסביב. למען האמת, המתח הזה מורגש אצלי כבר שבוע לפני הדרבי. הדריכות לקראת משחק שהוא שונה ממשחקים אחרים, בעיקר לנוכח העובדה שאנחנו יודעים כמה המשחק הזה חשוב לכם.
התמיכה שלכם מאוד חשובה לנו. ואנחנו זקוקים לה בייחוד בתקופה כזו, שאנחנו במאבק ראש בראש עם הפועל ב"ש אין ספק שזה ייתן לנו דחיפה רצינית מאוד. בליגה השנה, כשהאחוזי הצלחה של ב"ש הם מצויינים, כל נקודה שמאבדים יכולה להכריע, לכן אנחנו התאכזבנו מאוד אחרי התיקו והפסד הנקודות במשחק בטדי. אין לנו כוונה לאבד נקודות גם במשחק הזה. בטח לא כשאתם בגבנו.
אז עכשיו מספיק לדבר. זה זמן דרבי! יאללה מכבי!