לוין: "אני מסיים במכבי תקופת חיים"

בין פגישה לישיבה, וכשהוא עוד מאשר טפסי העברה של ילדים למחלקת הנוער שישחקו במדים הצהובים בעונה הבאה, ניר לוין פינה זמן לראיון סיכום או שאולי נקרא לזה ראיון פרידה לאחר תשע שנים רצופות במחלקת הנוער של מכבי תל אביב. 

כשמתחילים את הראיון עם לוין, צריך לחזור לעונת 2007/08, שם החל את הקדנציה השנייה שלו במכבי תל אביב: "בספטמבר 2007 החלפתי בקבוצה הבוגרת את אלי כהן באמצע העונה, ובסיום העונה הציעו לי לקחת את מחלקת הנוער של המועדון. באותו זמן זה היה מעין לחשב מסלול מחדש כלשון ה-Waze. זו החלטה שמשנה קריירה. הייתי צריך להחליט אם אני הולך לכיוון הכשרת צעירים ונוער, משהו שהוא לא אימון לגמרי ומשלב אלמנטים של ניהול, או שאני ממשיך בקריירת הבוגרים.

המחשבות שלי נדדו לכל הכיוונים, אבל מההתחלה הייתה לי תחושה שאתן תשובה חיובית. ראיתי לאן מכבי תל אביב הולכת, מבחינת בעלים, ניהול, שאיפות מקצועיות ולכן רציתי להשתלב בזה. משהו בנושא ההדרכה והלימוד טבוע בי גם כשעבדתי בבוגרים. הייתי תמיד יותר מסביר, מכוון ומשהו בהשבחת צעירים תמיד היה בדרך שלי. בלא מעט קבוצות שעבדתי הרגשתי שהשקעה בצעירים זו הדרך הנכונה. לכן החלטתי להיות מנהל מקצועי. עד היום, אני לא מתחרט לרגע על ההחלטה הזו. היו לי הצעות מקבוצות טובות בליגת העל וזה לא עניין אותי לרגע. התפקיד שבה אותי. היה לי עצמאות לעשות, להשפיע וניתנו לי כלים נהדרים. נהנתי בכל יום שלי פה בקריית שלום".

המאמן הישראלי האחרון

באמצע הקדנציה שלו כמנהל מקצועי, נקרא לוין לדגל על ידי הבעלים מיץ' גולדהאר לקחת את הקבוצה הבוגרת באמצע
העונה לאחר פיטוריו של מוטי איווניר. למעשה, לוין הוא המאמן הישראלי האחרון שעמד על הקווים של מכבי תל אביב: "כשג'ורדי הגיע אני נפגשתי איתו, דיברנו והסברתי לו מה קורה עם הקבוצה באותה תקופה. הייתה לו עקומת למידה מהירה מאוד. מבחינתי, זו הייתה תקופה מאוד לחוצה. אימנתי בבוקר את הבוגרים, מסיים ומגיע לנוער בצהריים עד שעות הערב המאוחרות. תקופה אינטנסיבית שכל היום אני במכבי. זה היה אתגרי, מעניין וגם קיבלתי החלטות טובות בבוגרים שהניבו פרי למכבי. אחד הדברים העיקריים היה שיחה עם גל אלברמן שבאותה תקופה לא היה בכלל בסגל, והחזרתו להרכב באופן קבוע. משם כולנו יודעים כבר מה קרה".

עם הגעתו של ג'ורדי קרויף, רמת המקצוענות והדרישות במועדון עלתה, דבר שהשפיע ישירות על מחלקת הנוער של מכבי. ע"פ המנהל המקצועי, החיבור היה מובן מאליו: "ברגע שאתה מעלה את הרף של הבוגרים, אתה מעלה גם את הרף של הנוער. המטרה שלנו במחלקה היא לייצר סימולציה שתדמה עד כמה שאפשר את התחושה של קבוצת בוגרים. לכן אנחנו שולחים את קבוצת הנוער לשחק עם דינמו זאגרב וריאל מדריד. אלו טורנירים ששווים לנו כמו חצי עונה בליגת הנוער. תפיסת המשחק שאנחנו מלמדים במחלקה, בכל הגילאים, נגזרת מהתפיסה שתמיד מכבי תהיה קבוצה דומיננטית, איכותית, שמחזיקה בכדור ושמשחקת בסגנון התקפי לא משנה אם זה 4-4-2 או 4-3-3".

מנערות לבגרות

לא פעם נשמעות טענות בנוגע לקשיים של שילוב שחקני נוער בקבוצה הבוגרת. על פי לוין, שראה במשך שמונה השנים האחרונות מאות שחקנים עושים מעבר מנוער לבוגרים, אין אפשרות להכליל את כולם בצורה דומה: "שילוב של שחקן מהנוער לבוגרים תלוי בכמה גורמים. גורם ראשון זה עד כמה יש צורך בו מבחינת התפקיד. אנחנו מנסים לפתח שחקנים ולפמפם אותם לאימונים של הבוגרים. אליאל פרץ הוא דוגמא טובה. שחקן שתפס את העין של המאמנים, והיה צורך כיוון שהיו שחקנים פצועים בבוגרים. ברגע שהגיעה ההזדמנות הוא שיחק, ושיחק בזמנים משמעותיים. זו דוגמא אחת לשחקן שעבר את ההכשרה, ועם הרבה מזל (חזר מפציעה מבית"ר רמלה כדי להתאמן עם הנוער) ברגע שהגיעה הזדמנות לשחק בבוגרים הוא לקח אותה בשתי הידיים והיום הוא גם משתייך לנבחרת הנוער".

גם בנושא גורמים חיצוניים שמתערבים בקריירה של שחקן צעיר כמו הורים שדורשים שהילדים שלהם ישחקו יותר, דבר שגורם לעיתים לשחקנים לעזוב את המחלקה, המנהל המקצועי ניצב עם דעה מוצקת: "לא תמיד צריך לתת תשובה להורים, כי בלא מעט פעמים הם גורם בעייתי. כשמבינים שבגיל ילדים, נערים ונוער, השחקן צריך להיות במקום שיקדם אותם בצורה הכי טובה מבחינה מקצועית, הם לא מסתכלים שלושה שלבים קדימה לבוגרים. יש הרבה רעשי רקע בעבודה שלנו. קבוצות שמתחרות בנו, הורים או סוכנים שמפריעים בעבודה. ברגע שאתה עושה את העבודה המקצועית בצורה טובה, יש תוצאות. כשנכנסת ראית אותי חותם על טפסי שחקנים? לא מעט מהם אלו שחקנים שהיו אצלנו, קיבלו הצעות שקסמו להן ובחרו ללכת עכשיו הם חוזרים כי הם הבינו שפה רמת האימון הכי טובה, ההכשרה היא ברמה הכי גבוהה, והם גם חוזרים בתנאים נמוכים יותר ממה שדובר איתם לפני כן".

למרות המקרה של אליאל וגם דור פרץ ודור מיכה, לוין יודע שבשיטה שמונהגת כיום בכדורגל הישראלי, קיימת בעיה מהותית בקפיצה מגיל נוער לבוגרים: "השיטה פה לא נכונה. אני ואריאל אברהם (מנהל מחלקת הנוער שעזב השנה) עבדנו במשך שנתיים על חשיבה לפיתרון שייתן מענה למעבר העצום שבסיום גיל נוער לבוגרים. דיברנו על הרחבת הליגה לנוער לשנתונים גדולים יותר ושקבוצות נערים א' יכילו שני שנתונים. דיברנו על ליגת מילואים וגם על ליגת U-21 כמו שיש ברוב המדינות באירופה. הייתה תמיכה ללא מעט רעיונות, אבל בסופו של דבר הפילו את זה ושום דבר לא קרה. למה? בגלל פוליטיקה של בעלי קבוצות כאלו ואחרים. זו בעיה גדולה שעוד לא נמצא לה פתרון. אופציה נוספת היא שתהיה לך קבוצה שנייה, דבר שהוא לא מתאפשר עקב תקנון ההתאחדות. אנחנו מצאנו את שיתוף הפעולה שלנו עם בית"ר רמלה תל אביב שהוא מצוין לשחקנים. צריך למצוא פיתרון אמיתי ולתת את הדעת על זה. כרגע, לא נעשה כלום כדי לפתור את הנושא במסגרת הרגולטור".

להתראות קריית שלום

ב-01/07 יסיים באופן רשמי לוין את תפקידו במחלקת הנוער של מכבי תל אביב ויחל בתפקיד חדש בהתאחדות לכדורגל. לא קל לבחור רגעים נבחרים מתקופה, אבל לוין מציין את ההנאה הכי גדולה שלו מהתפקיד: "תארים זה לא הדבר הכי חשוב במחלקת נוער, אבל תמיד כיף להיזכר בקבוצת הדאבל של עמיר תורג'מן, בקבוצה של אשתקד בהדרכת זיו וגם בזכרונות מליגת האלופות לנוער של השנה. אבל אחרי הכל, הגאווה הכי גדולה היא לראות שחקנים שמשתלבים. שנתון 92 שכלל את מונאס דאבור, דור מיכה, רועי קהת, מושיקו לוגסי, ברק לוי ועוד שחקנים שהיו חלק מקבוצה איכותית וממנה הגיעו הרבה שחקנים לרמות הגבוהות. לראות את דור מיכה הופך לשחקן הרכב, את אליאל ודור פרץ משתלבים בבוגרים, את חביב שבן 17 ורושם הופעות בגביע הטוטו, את מאוויס צ'יבוטה משחק באופן משמעותי. לראות את השחקנים האלה שגדלו פה משחקים, זה הדבר שנותן את הסיפוק הכי גדול".

על אף ההישגים, והתארים הרבים, גם לוין יעיד על הדרך הארוכה שנותרה במחלקה כדי להגיע לרמת האקדמיות בחו"ל: "יש עוד הרבה עבודה, צריך להשתפר בכל ההיבטים. זה מתחיל במתקנים, ציוד, אקדמיה, איתור שחקנים והבאתם, יש עוד הרבה עבודה. עשינו לא מעט, אבל ההתקדמות בתחומים האלו לא נגמרת. ברגע שאתה לא מתעדכן, אתה הולך אחורה, כי כולם מנסים להתקדם".

אז איך מסכמים תקופה כזו ארוכה ונפרדים?

"אני מסיים פה תקופת חיים. אני משאיר מאחור צוות שלם שעבדתי איתו, אנשים שאני הבאתי לכאן. את האנשים פה אני רואה יותר משאני רואה את אישתי. בתפקיד הבא שלי יש השקה למאמנים ושחקנים שאני אמשיך לפגוש, אבל עדיין זה רגע מכונן עבורי. חשוב לי להודות לכל האנשים שעבדו איתי, החל מאנשי המנהלה, המאמנים . ובעיקר לצוות המקצועי, המאמנים, אריאל אברם שעבדנו יחד שנים רבות ויפות וגם לגיא צוקרמן שהצטרף השנה, לזיו אריה שמלבד אימון הנוער גם היה עוזר מנהל המחלקה ושאר צוות המאמנים.

אני עכשיו בהכנה לתפקיד החדש, מחכה בקוצר רוח להתחיל אותו. סביר להניח שאני אחזור לפה במסגרת התפקיד שלי. אני מקווה שכשאתקשר לדובי טלית שייתן לי לעבור, הוא לא יעכב אותי בכניסה".