אוסקר סקאריונה, כשהיית בן 10:
איפה גרת?
"קראו למקום חוסה סה פאס. זו למעשה עיר באיזור בואנוס איירס. מצפון לעיר הבירה".
היה לך כינוי?
בדרך כלל לאנשים בארגנטינה יש כינוי, אבל לי לא היה משהו מיוחד. אז היו קוראים לי בעיקר אסיקיאל אז הכינוי שהיו משתמשים בו לפעמים הוא "אסה".
באיזה בית ספר למדת?
"הלכתי לבית ספר שהיה ממוקם כ-100 מטרים מהבית שלי. זה היה בית ספר ציבורי. בלימודים בבתי ספר כאלה יש לא מעט בעיות, לפעמים המורים שובתים כי הם לא מקבלים את השכר שלהם ודברים כאלה. זה די נפוץ בארגנטינה".
איזה מקצועות אהבת ואיזה פחות?
"אהבתי מאוד את המקצועות הריאליים, דברים שקשורים למספרים. מתמתטיקה, גם שיעורי טבע. אני זוכר ששנאתי שיעורי לשון".
מי היה החבר הכי טוב שלך?
היו לי הרבה חברים, תמיד בשכונה היינו משחקים כולם ביחד. תמיד היו שניים או שלושה שהיו קרובים אליי. אחד מהם, חואן, הפך עם השנים לחבר הכי טוב שלי ועד היום אנחנו נמצאים בקשר. לו דווקא היה כינוי – קהיטו. אין לי ממש מושג מה זה אומר".
באיזו קבוצה שיחקת?
בגיל 10 רק שיחקתי בשכונה. בדרך כלל בכל שכונה יש משחקים של 5 על 5 או של 6 על 6 ומשחקים בסופי שבוע. אלה לא ממש מועדונים כמו שיש בבירה בואנוס איירס. הקבוצה הראשונה בה שיחקתי היתה 'לה אספרנסה'. זה היה קרוב יחסית לבית שלי. בן דוד שלי שיחק שם ואז התחלתי ללמוד קצת יותר לעומק כדורגל.
איזו קבוצה אהדת?
"אבא שלי הוא מסן לורנסו, כך שהלכתי בעקבותיו וגם אני הפכתי לאוהד של המועדון".
איזה שחקן אהבת?
"בגיל הזה לא ממש שמתי לב לשחקנים בודדים. אהבתי לראות גולים בטלוויזיה אבל אז לא ממש התחברתי לאף שחקן. כשהתחלתי לאהוב שחקנים אלה היו זידאן, ריקלמה. כשהתחלתי לשחק בצורה מקצוענית והיה לי תפקיד כבר הערכתי יותר את מה שהשחקנים עושים. ריקלמה הוא אחד השחקנים שהכי אהבתי".
איך היית מבלה?
"לא היינו מקבלים שיעורי בית, אז היה לנו הרבה זמן לבלות עם חברים אחרי הלימודים. ברור שהיינו משחקים כדורגל, מחבואים, תופסת. היה חבר שהיה לו נינטנדו בבית וכל החברים היו באים אליו ומשחקים".
איזה עוד ענפי ספורט אהבת?
"היו שיעורי ספורט בבית ספר וניסו ללמד אותנו מחניים, אבל בארגנטינה כולם פשוט אוהבים כדורגל"
איזה מוסיקה אהבת?
"אני זוכר ששנאתי את MTV, זה לא היה הסגנון שלי. יש מוזיקה בארגנטינה שנקראת קומביה. זה משהו שהייתי שומע".
איזה סדרה אהבת?
"מאוד אהבתי את 'דרגון בול זי'. היתה גם סדרה יפנית על כדורגל שנקראה 'קפטן צובאסה'. סדרה מאוד טובה. בערך 30 דקות לפרק, אבל ב-30 דקות הם התקדמו אולי 20 מטרים. הם כל הזמן חשבו על המסירות שלהם (צוחק). כדאי לכם לראות את זה" .
