מכבי תל אביב נמצאת בעיצומה של עונה מותחת וצמודה. לאורך החודשים האחרונים חוו הצהובים שינויים ביכולת ובמיקום בטבלה, כאשר מלבד שחקניו של ג'ורדי קרויף מעורבות עוד 3 קבוצות במאבק בצמרת ליגת העל. התסריט הנוכחי הזכיר לנו את עונת 2002/03 הדרמטית ואת אחד מגיבוריה – רודריגו גולדברג. החלוץ הצ'יליאני היה בורג מרכזי בקבוצה שזכתה באליפות לאחר מאבק עיקש שנמשך עד למחזור הסיום – והוכרע בהפרש שערים.
למי שלא סגור על הפרטים, נזכיר רק שניצחון 0:3 על הפועל פ"ת במחזור הנעילה של העונה, לעיני איצטדיון ר"ג מלא בצהובים, העניק למכבי אליפות בפוטו פיניש על חשבון מכבי חיפה. ההפרש בין הקבוצות היה שני שערים בלבד. החודשים שקדמו לכך היו גם הם רוויים במתח גדול, משחקים חשובים וימים רבים של חוסר ודאות. מוכר לכם מאיפשהו? גולדברג, ללא ספק מהזרים היותר אהובים שלבשו את מדי מכבי, הוא האיש אליו חזרנו כדי להיזכר במה שהיה אז ובעיקר כדי להבין מה אפשר להסיק מכך לגבי המאבק הנוכחי של הקבוצה. 
כיום גולדברג עצמו מתחזק קריירה כפרשן כדורגל במולדתו. יש לו תוכנית קבועה ברשת FOX במדינה, הוא חלק מתוכנית רדיו אחרת וגם כותב טורים באחד העיתונים המובילים בצ'ילה – La Tercera. פרט מעניין נוסף לגביו הוא שלפני מספר שנים גם השלים לימודי תואר בהנדסה, במה שמוסיף לו עוד קצת עניין ותעסוקה ללו"ז.
על אף המרחק והשנים שעברו מתברר שמכבי נותרו קרובה לליבו של החלוץ. כשנשאל האם הוא עוקב אחרי הקבוצה ענה: "אני עוקב אחרי מכבי בתקשורת. לצערי אני לא יכול לראות משחקים כי אין ממש איך. הייתי שמח מאוד לראות לפחות משחק אחד, אבל אני עוקב אחרי התוצאות באינטרנט ואפילו בעיתונים, במעריב ובידיעות, אליהם יש לי לפעמים גישה. הייתי מעדיף לראות את המשחקים. אני יודע שיש תחרות צמודה בצמרת וגם שהפועל ת"א משחקת כיום בליגה השנייה".
גולדברג כיום באולפן התוכנית בצ'ילה. שימו לב לחולצה של מכבי ()
ומה אתה זוכר מעונת 2002/03?
"אני זוכר שהעונה ההיא היתה קשה. נאבקנו על האליפות גם מול הפועל ת"א וגם מול מכבי חיפה. שתי קבוצות טובות מאוד. אני זוכר שבשניים או שלושת החודשים האחרונים סבלתי מפציעה, אבל לא היה לי זמן לעשות ניתוח. שיחקתי עם פציעה ואנשי הצוות אמרו לי 'אנחנו צריכים אותך בקבוצה, תדחה את הניתוח לסיום העונה. עבורי זה היה קשה וכואב, אבל כשהסתכלנו על הטבלה וראינו את הפרש הנקודות הקטן מהיריבות הבנו שאין שום מקום לטעויות. בקושי הפרידו בינינו נקודות, הפרש השערים היה חשוב וכל משחק היה מיוחד, כל משחק היה קשה בצורה יוצאת דופן. לכל משחק ואפילו לכל כדור במשחק הקדשנו את מלוא הריכוז וההבנה שצעד רע אחד, מעידה אחת, עלולה לעלות לנו בליגה. בשנים הקודמות זכינו בשני גביעים כך שזה היה מרגש, אבל לזכות באליפות זה היה משהו אחר. מבחינה מנטלית, גם לקבוצה וגם לי, זו היתה עונה מאוד קשה. נלחמנו המון והיינו מרוכזים במיוחד בשלושת החודשים האחרונים".
מה לדעתך עשה את ההבדל אז ומה אמור לעשות את ההבדל מבחינת מכבי העונה?
"באותה עונה לא היה קל בחדר ההלבשה וזה לא משהו שהוא סוד, דיברו על זה לא מעט באותה תקופה. אבל למרות הכל, תמיד השארנו את המחלוקות בינינו מחוץ למגרש. הדבר הכי חשוב היה המאבק בליגה והאליפות. היתה גישה של 'אתם אחים שלי, אני אלחם עבורכם ואתם תילחמו בשבילי'. אני לא יודע איך חדר ההלבשה היום, אבל אני יכול להגיד שאני ממש אסיר תודה על כך שלמרות שהיו בינינו בעיות באותה תקופה השארנו הכל מאחור כי הדבר הכי חשוב היה הקבוצה. זה קשה, זה לא תמיד קורה ולא תמיד מצליחים לעשות את זה. אני יודע איך דברים עובדים ובהרבה מקומות הבעיות חודרות גם למגרש בצורה שלילית. אצלנו הצלחנו לשמור על קבוצה מאוחדת במגרש, גוף אחד, ואמרנו לעצמנו שהליגה חשובה מדי. אנחנו קרובים לפסגה, יש לנו הזדמנות לזכות בתואר ואנחנו לא יכולים לעשות טעויות ושטויות. ברגע שנזכה באליפות נוכל לסגור את הדלת ולהילחם אחד בשני. זה היה קשה כי היחסים היומ-יומיים בחדר ההלבשה לא היו קלים, אבל כשהתחלנו לנצח משחק אחר משחק ראינו סיכוי אמיתי להיות אלופים. הוצאנו את הבעיות החוצה ובמגרש היינו יחידה אחת". 
ואיך התמודדתם עם הלחץ?
"שיחקתי בכמה קבוצות גדולות במהלך הקריירה. בצ'ילה שיחקתי מול 50,000 צופים בכל משחק ובדרבים היו מגיעים גם 80 אלף כך שזה לא משהו שונה. ידעתי איך להתנהל, איך לדבר עם השחקנים הצעירים יותר. היו הרבה צעירים באותה עונה. מושיקו מישאלוף, גיא צרפתי למשל. שחקנים צעירים שעבורם היה מדובר בסיטואציה חדשה. היו הרבה שיחות בחדר ההלבשה. בסופו של דבר הם הבינו והם גם היו שחקנים גדולים".
איך היית נוהג אם היית משחק היום?
"הייתי משחק כפי ששיחקתי כל חיי. עם הלב, עם כל מה שיש לי. אולי לא הייתי השחקן הכי טכני אבל היה לי לב גדול וכל הקריירה שלי אהבתי להתאמן, לעשות עובדה נוספת כדי להשתפר ולעשות דברים בצורה טובה יותר. כל שחקן היום, בעולם בכלל, צריך לתת אקסטרה. כל שחקן בקבוצה צריך להסתכל על עצמו ולהגיד לעצמו אם היכולת שלו היא המקסימום או שיש לו עוד לתת. זה קשה, זה בעיקר עניין מנטלי שהוא המשמעותי כאן, אבל כשאתה עושה את זה אתה יכול למצוא את הדרך להצלחה".
אתה בטח יודע שלאוהדים כל הלחץ הזה לא ממש קל.
"כן, אבל הניסיון שלי עם אוהדי מכבי היה טוב מאוד. בזמנים הקשים, עם כל הלחץ והמחוייבות לנצח, הם היו שם בשבילנו בכל משחק, גם במשחקים שבהם היינו רעים, והיתה לזה השפעה גדולה. גם כשלא שיחקנו טוב אנשים אמרו 'בסדר, במשחק הבא יהיה יותר טוב'. תמיד הם המשיכו איתנו הלאה ונלחמו איתנו. מבחינתי הזכרון מהאוהדים של מכבי הוא מצוין". 
איך לדעתך תסתיים העונה?
"אני לא יודע, לא ראיתי משחקים לצערי אבל כמובן שאני מקווה שמכבי תזכה בתואר. ממה שאני קורא מדובר בקבוצה טובה מאוד, יש להם את האיכויות ויש את היכולות ואני מקווה שזה יקרה. הכי חשוב הוא גם להנות מהדרך. להנות מהמשחק עצמו, כך הדברים נעשים בצורה טובה יותר. כשאתה עולה עם לחץ ובעיות אתה לא תמצה את היכולות שלך, אבל כשאתה נהנה לשחק יש לך יותר סיכויים לנצח".
מסר לאנשים בישראל?
"יש לי זכרונות טובים מהאוהדים והאנשים שקשורים למכבי. אלה היו שנים טובות ואני תמיד מרגיש אסיר תודה על הדרך שהתייחסו אליי. נתנו לי הזדמנות השניה. הקדנציה הראשונה שלי במכבי היתה רעה מאוד, אבל בשניה הם דאגו לי, פתחו דף חדש והאמינו בי ויש לי רק מילים טובות להגיד. אני ממש מקווה להגיע לישראל בעתיד עם המשפחה שלי, להראות להם את המקומות בהן גרתי ושיחקתי. אני מקווה שזה יקרה בקרוב".
