אחרי ששלטה בצורה דומיננטית במיוחד בכדורגל הישראלי במרבית שנות ה-50, העשור השני של המדינה העמיד בפני מכבי ת"א גם רגעים פחות טובים. תחילת שנות ה-60 זכורה בהקשר הרחב של הכדורגל הישראלי כ"תור הזהב" של הפועל פ"ת הגדולה, שבשנים אלה קבעה שיא ישראלי שמחזיק מעמד עד היום – 5 אליפויות רצופות, מ-1958-59 עד 1962-63. בשל השליטה של היריבה מאם המושבות כמות התארים שהשיגו הצהובים באותן שנים הצטמצמה אך גם היכולת אליה הורגלו האוהדים מהקבוצה היתה שונה.

• לפרק הראשון: תור הזהב של מכבי בשנות ה-50

צפו במיקו בלו, מכוכבי שנות ה-60, מדבר על הקריירה במכבי:

ג'רי בית הלוי ()

מיד נגיע למה שקרה בעונת 1963-64, אך כדי להבין את השבר עליו התגברה מכבי של אז וממנו גם יצאה בהמשך לשנים טובות בהרבה צריך לחזור שנה אחת אחורה. עד היום נחשבת 1962-63 לאחת העונות הגרועות בתולדות מכבי. תחילה היא הודחה מהגביע אחרי הפסד סנסציוני להפועל נהריה מליגה ב'. בהמשך הקבוצה סבלה גם בליגה ואת הסיבוב הראשון סיימה במקום ה-12 והאחרון.

במועדון חיפשו פתרונות לסיטואציה הלא ממש מוכרת ובמהלך הסיבוב השני נמצא האיש שייצב את הספינה: ג'רי בית הלוי. מי שהוביל את מכבי לשלל הישגים במהלך העשור הקודם, הוחזר לקדנציה השלישית שלו בקבוצה לאחר תקופה בה אימן את נבחרת ישראל, מכבי נתניה ואפילו נבחרת ניגריה. יחד עם בית הלוי הקבוצה הצליחה לצאת מהבוץ, סיימה את העונה במקום השביעי והגיעה עם קצת יותר שקט לפתיחת העונה הבאה – 1963-64.

צפו: חיים לוין נזכר ברגעים הגדולים שלו בשער מכבי בשנות ה-60:

העונה הזו תיזכר לעד כזו שבה הגיע לעולם הביטוי ההיסטורי המפורסם "תינוקות ג'רי". אחרי האכזבות בשנים הקודמות, במכבי פנו אל מחלקת הנוער של המועדון. תחת כנפיו של המאמן הוותיק קיבלו הזדמנות שחקנים צעירים שבמהלך השנים הבאות רשמו את שמם באותיות של זהב בהיסטוריה הצהובה. בין השחקנים שעלו לקבוצה הבוגרת באותה תקופה נמצאים גיורא שפיגל, מיקו בלו, אורי קדמי ובהמשך גם צביקה רוזן. עידן חדש החל במכבי, עידן שהגיע לשיאו לקראת סיום שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70.

אלא שגם במהלך 1963-64 מכבי סיפקה קבלות. הפועל רמת גן אמנם זכתה באותה עונה באליפות היסטורית, אבל גביע המדינה נצבע בצהוב. בסופו של דבר. למה הכוונה? מכבי אכן זכתה בגביע, אך השתתפה בלא פחות מ-3 משחקי גמר עד אשר זכו שחקניה להניף את התואר.

היריבה העיקשת שהתמודדה עם שחקניו של בית הלוי בגמר היתה הפועל חיפה. שתי הקבוצות התייצבו באיצטדיון בלומפילד ועמוק בדקה ה-82 כבש שלום שיקווה את מה שנראה היה כשער הניצחון של מכבי. האדומים לא נשברו ובדקה ה-86 הצליח רובי יאנג לאזן. ההתמודדות גלשה להארכה בה לא נכבשו שערים ומכיוון שבאותן שנים עדיין לא השתמשו בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים המשחק הסתיים ב-1:1 ונקבע משחק חוזר. פחות משבועיים לאחר מכן חזרו הקבוצות לאיצטדיון ביפו. הפעם 90 הדקות הסתיימו ב-0:0. בהארכה שוב היה זה שיקווה ששבר את הקרח עם שער בדקה ה-102, אלא שהפעם ויקטור יאנג החיפאי השווה וכעבור 120 דקות הראה לוח התוצאות על 1:1. הולכים לגמר שלישי!

גיורא שפיגל ()

המשחק ההוא כבר נערך באיצטדיון קרית חיים, ביתה של הפועל חיפה, אך דווקא שם מכבי הצליחה לזכות בגביע. גם אז זה לא היה קל. אחרי מחצית ראשונה מאופסת יצחק אנגלנדר העלה את חיפה ליתרון 0:1 בדקה ה-55. 17 דקות לסיום משה עסיס החזיר את מכבי למשחק והרגע הגדול של הצהובים הגיעו עמוק בדקה ה-87. אורי קדמי כבש שער ניצחון דרמטי, השלים מהפך וסידר למכבי את הגביע החמישי שלה מאז קום המדינה. כנראה שעד היום מדובר באחד המתוקים שבהם.