למשחק הבית הראשון של העונה תמיד יש ערך שונה משאר המשחקים. ההתרגשות שמשהו חדש מתחיל. המפגש עם האוהדים שבאים לתת לנו את הכוח שאנחנו צריכים כדי לעמוד בציפיות שלהם.
בשנים האחרונות הפכנו את ההשתתפות של מכבי בשלב הבתים של המפעלים האירופים למסורת. הציפייה של האוהדים שנהייה שם גם השנה זהה למטרה שלנו. 
בחמישי שעבר, בהונגריה, רשמתי את ההופעה ה-53 שלי כבלם מכבי במפעלים האירופים. כמי שמחזיק בשיא ההופעות של שחקן עם הקבוצה באירופה אני מודה שהניסיון לא מבטל את ההתרגשות כמו בפעם הראשונה.
היריבה שלנו הערב כבר הוכיחה לנו במפגש הראשון שהאתגר לא יהיה פשוט. אין לי בכלל ספק שהשער של עטר, אמנם שער שיוויון בלבד, אבל לנו השחקנים זה נתן הרבה רוח גבית לקראת הגומלין.
פתחנו דף חדש בספר שנקווה שבסופו כולנו נחייך לתמונות שמחות עם תארים ועמידה בכל היעדים.
יש לנו קבוצה שעברה שינוי בקיץ. מצוות האימון שעדיין לומד אותנו ואנחנו עדיין לומדים אותו ועד לשחקני רכש שמשתלבים יפה מאוד בסגל. בחודש האחרון התחלנו להסתגל לדרישות של המאמן, לציפיות שלו מאיתנו ואיך שהוא רואה את מכבי משחקת. בסופו של דבר, המטרה של כולנו משותפת אבל החל מהמשחק הראשון ועד למשחק האחרון אנחנו נסתכל לא על העבר ולא על העתיד הרחוק אלא רק על הכאן ועכשיו.
ז'איר אמאדור ואנריק סבוריט, השותפים החדשים שלי בחוליית ההגנה, השתלבו יפה מאוד. אחרי התיקו במשחק בהונגריה ברור לכולנו שבבית, עם הקהל שלנו ובעיקר עם ה'ביחד' אנחנו נוכל להשיג את המטרות שלנו העונה.
בהתחלה סיפרתי על ההתרגשות מהמשחק הראשון בבית, אבל לא אסיים בלי להתייחס להתרגשות לשחק עם חולצת המשחק החדשה. בעונה הראשונה שלי במכבי שיחקתי עם חולצת פסים והעונה הסתיימה עם תואר ראשון מזה 10 שנים. אני יכול להבטיח שגם העונה תראו מכבי שרעבה לשחזר את ההצלחות כמו בעונה הראשונה שלי במועדון. העונה כולנו 100% מכבי.
