שחר,

ב-20.3.18 בשעה 19:52 השתנו חיינו לנצח. אותה ירייה ארורה שפילחה את האוויר לקחה אותך מאיתנו.

בחיים לא אשכח את הרגע שבו הודיעו לי על הבשורה המרה: הייתי רגע לפני יציאה לקורס מ״כים. כולנו, החברים, היינו בצבא. לפתע קופצת התראה על חייל פצוע מדובדבן. לכולנו הייתה תחושה שזה אתה. אינספור פעמים ניסינו להתקשר אליך אך נותרנו ללא מענה. לבסוף השם שלך מתנוסס על המסך ומסך שחור נפל על כולנו. 

מכל הבסיסים ברחבי הארץ התחלנו לחזור לגבעתיים. כולם חיילים בצה"ל מגיעים הישר לבית שלך ועדיין לא מעכלים את מה שקרה. בשנה האחרונה הזמן כאילו עצר מלכת. הוא לא זז.

רק בשבת לפני האסון ישבנו ביחד בים צוחקים על החיים, מדברים על מה שנעשה כשנשתחרר. זה מטורף כמה החיים נזילים. איך הכל בשנייה אחת יכול להיגמר.

הכרנו בכיתה ד׳ כשהגענו לתנועת הצופים בגבעתיים. גילינו שיש לנו תחביב משותף – מכבי תל אביב בכדורגל. ביחד עם הקבוצה עברנו את רוב ילדותנו; אם זה המשחקים או ההתרוצצות בכל רחבי הארץ. 

קראנו לעצמנו G-side, ״האוהדים מגבעתיים״, אלא שלא מפספסים שום משחק ולא מפסיקים להגיע למשחקים בכל דרך אפשרית. את הרגעים השמחים, היפים והעצובים עברנו ביחד עם הקבוצה.

אני זוכר במיוחד את גמר הגביע נגד באר שבע. באותו יום הייתה הבגרות במתמטיקה. כמובן שלא חשבנו פעמיים. הגשנו את הבגרות כמה שיותר מהר וטסנו לסמי עופר, הכל בשביל להספיק להגיע ולשבת כמה שיותר קרוב. הכל עשינו בשביל הקבוצה! הייתה תקופה שאפילו עבדנו במועדון, וכל כך שמחנו להיות קרובים לשחקנים. ואז הגיע רצף האליפויות שהשאיר אותנו מאושרים כל כך, ומשם הכל היסטוריה.

"שחר רצינו לספר לך שהשנה לקחנו אליפות. מכבי שלנו משחקת כמו שבחיים לא שיחקה, ויש לנו הרגשה שזה בשבילך"

הספקנו לעשות כל דבר ביחד: מלטוס לחו״ל, להיות בכל חור בארץ אחרי הקבוצה האהובה, להיות מדריכים ביחד ואחרי זה ראשג״דים. לצאת למסיבות, לטייל ולהיות אחד עם השני, יותר ממה שאנחנו עם המשפחה.

כשאומרים ״מלח הארץ״ מתכוונים אליך שחר. החיוך שבחיים לא ירד מהפנים. לא משנה כמה אנחנו היינו החברים שבורים בצבא, תמיד דאגת לשלוח איזו תמונה מצחיקה או להתקשר לכולם ולדאוג שכולם במצב רוח טוב. ככה היית, שחר – הגאווה שלנו. כל דבר עשית על הצד הטוב ביותר. זה גם מה שהוביל אותך להיות ביחידה כל כך מיוחדת וכמה גאה היית כשהצטרפת ליחידה הזו. מעולם לא רבת עם אף אחד. מיד כשהיית מתחיל לדבר הרגשנו את שמחת החיים שהייתה לך. בכמויות מטורפות.

שחר רצינו לספר לך שהשנה לקחנו אליפות. מכבי שלנו משחקת כמו שבחיים לא שיחקה, ויש לנו הרגשה שזה בשבילך. אנחנו לא מפסיקים לנופף בחולצה עם התמונה שלך בכל הרגעים הגדולים ותמיד דמעה יורדת כשאתה לא איתנו. אנחנו יודעים כמה אתה שמח עכשיו. אנחנו בטוחים. אנחנו מתגעגעים אלייך כל כך והשיבה למשחקים כל כך קשה בלעדייך. מבטיחים להמשיך להנציח אותך ואת דרכך ואתה תמיד תהיה איתנו ברוחך בכל דבר שנעשה.

אוהבים אותך כל כך ולא שוכחים.

שאבי, טוביאס וארז.

ה״G-side”

*פורסם לראשונה במאי 2019