יהב אהובנו נרצח ב-7.10.2023 כשהגן בגופו מפני מחבלים על אשתו שי לי, ובתם בת החודש שייה. יהב חסם את חלון הממ"ד, ולאחר מכן חסם את דלת המעבר כשהבית מתחיל להישרף. הוא עשה הכול כדי לתת עוד זמן לשי לי, כדי שתוכל לקחת את התינוקת הקטנה ולהימלט איתה מהבית. שי לי שמרה עליה כמו לביאה, הסתתרה בגינות ובמחסנים כשהיא מתחמקת מכדורים ששורקים לידה. משפחה מדהימה ראתה אותה רצה והכניסה אותן לביתה, וככה ניצלו חייהן. יהב נמצא כעבור שלושה ימים בביתו, כאשר עיניו הכחולות פתוחות והוא היה יפה כמו בחייו.
יהב היה אמן בנשמתו. נשמה עדינה ויפה, ורק רצה שיהיה טוב בעולם. הוא למד משחק ב"ניסן נתיב", שם הכיר את שי לי, ולאחר מכן קולנוע בבית הספר "מנשר". יצירותיו המופלאות, המרגשות והנבואיות מתגלות לקהל הרחב בימים אלה, כסרט הגמר שלו – "הילד" – מוקרן בסינמטק, וסרטיו האחרים מתגלים באירועים נוספים ("קבר אינדיאני", "שלוש נשימות עמוקות"). דרך יצירות אלו אפשר לעבור טיול קצר בנשמתו ובאומנתו, מסע מדהים ועמוק.
הקשר של יהב עם מכבי מתחיל כבר מגיל קטן. אבא שלנו השריש בנו את האהבה למועדון מגיל 0, אך הקשר הראשוני התחיל בשנת 1998. כשיהב היה בן 12 מחלקת הספורט של ביה"ס במועצה האזורית שער הנגב החליטה לפתוח חוג כדורגל עם השתתפות במשחקי ליגה לילדים במחוז הדרום. הילדים הגיעו מקיבוצי האזור: כפר עזה, מפלסים, דורות, רוחמה, ארז, אור הנר, ברור חיל, נחל עוז, ניר עם, מושב יכיני והעיר שדרות. הוקם מגרש כדורגל חדש ותקני לאימונים ומשחקים במתחם הספורט של ביה"ס ומכללת ספיר. מר לוני הרציקוביץ היה הבעלים של מכבי ת"א בכדורגל ונוצר קשר של אימוץ בין הקבוצות – מכבי ת"א ושער הנגב.
יהב וחבריו שיחקו בטורנירים עם ילדי מכבי ת"א. הוא היה מעריץ מושבע של המועדון ולכבוד בר המצווה הגיע להתארח באימון קבוצת הבוגרים והצטלם עם השחקנים ועם אברהם גרנט שאימן את הקבוצה. שורה אובארוב הפתיע את יהב במהלך מסיבת בר המצווה שלו וריגש אותו מאד.
כעבור שנים יהב נבחן בקבוצת הנוער של מכבי ת"א אך לא התקבל. בשנות התיכון יהב וחבריו עשו מנוי לשער 11 והוא הלך לכל המשחקים. הקשר עם מכבי גם נמשך בשנים האחרונות כשיהב, כחלק מלימודי דוקו, החליט לתעד אימונים של קבוצת הספיישל אולימפיקס של המועדון. זה התחיל כתרגיל ונמשך כסיפור אהבה, כשיהב מתלווה לכל האימונים ומצלם אותם. לאחד האימונים הגיע ערן זהבי יחד עם אחיו אבי, במה שהיה אימון מרגש מאוד.
אנחנו מתגעגעים אליו כל יום. הכאב והאבל גדולים. למזלנו, יהב השאיר אחריו מזכרות רבים, ממש מפעל הנצחה.
אנחנו יודעים שהוא היה רוצה שנמשיך להיות חזקים ושמחים, ואנחנו נעשה את זה למענו ולזכרו.
