רועי נולד וגדל בתל אביב, ג'ינג'י עם גומות חן מלא אנרגיה, וכבר מגיל צעיר אהב מאד ספורט וספג בבית את האהדה למכבי ת"א ולצבע הצהוב.
בילדותו שיחק תקופה קצרה בקבוצת הכדורגל של מכבי ולאחר מכן בקבוצת הכדורסל של המועדון עד לתיכון.
רועי למד בתיכון ליידי דיוויס והיה חניך, מדריך ואחראי פעילים בשבט הנשיא של הצופים. כמו כן, אהב מאוד לגלוש ולבלות בים. הוא היה אדם ישיר שעמד על דעתו. חברות הייתה עבורו ערך עליון ותמיד היה מוקף בחברים מכל תחנה בחייו.
הפעם הראשונה בה ראה משחק באיצטדיון בלומפילד הייתה ב-30/05/2009, נגד עירוני אשדוד, משחק בו מכבי ניצחה בתוצאה 0:1 ומאז בלומפילד ומכבי היוו חלק בלתי נפרד ממנו. בשנים הראשונות היה לרועי מנוי לשער 8 ובתקופה של משחקי הבית בנתניה ביציע המזרחי התחתון.
כשהקבוצה חזרה לבלומפילד, עבר רועי לשבת בשער 11, שורה 23, יחד עם כל החברים שקראו לעצמם אולטראס דניאל (UD), וזו הייתה אחת האהבות הגדולות שלו.
בנובמבר 2021 רועי התגייס לגולני ושובץ במחלקה הפיקודית של גדוד 13. לאחר שעבר את מסלול ההכשרה שירת תקופה קצרה בגדוד, יצא לקורס מ"כים ובסיום הקורס חזר כמפקד כתה לפלוגה ב' – זאבי הדממה.
בכל תקופת השירות הצבאי עשה מאמצים להגיע לכל משחק של מכבי, נסע למשחקי חוץ בכל הארץ והיה חלק מפרויקט מנוי לוחם של אחים לסמל.
בשבת השחורה של ה-7/10/23 רועי פיקד על חיילים במוצב חץ שחור הסמוך לנחל עוז.
בשעה 6:30 החלה מתקפה של מחבלי החמאס ורועי ועוד 9 לוחמים, כולל המ"פ, החלו להילחם עם הנמ"ר. הם נתקלו והרגו עשרות מחבלים בדרכם למחנה נחל עוז, שם היו שאר חבריהם לפלוגה וחיילים רבים נוספים. הם נכנסו עם הנמ"ר למחנה תוך כדי לחימה עזה. בשלב מסוים המ"פ נפצע ומכיוון שלא יכלו לפרוק במחנה באמצעות כבש הנמ"ר שנפגע מטיל נ"ט, הם יצאו למרחק של כ- 400 מטר מהמחנה, שם קיבלו החלטה להסתער ולסייע רגלית לחבריהם במוצב להילחם במחבלים. בקרב של מעטים מול רבים רועי ו- 5 לוחמים נוספים ( שילה הר-אבן, דביר זכאי, ישי פיטוסי, דור ירחי ויעד בן יעקב) נפלו בקרב ליד ה-ש.ג של מחנה נחל עוז.
עוז הרוח, הגבורה והחתירה למגע של רועי והלוחמים שנלחמו איתו בקרב מנעו פגיעה קשה יותר בתושבי הקיבוצים באזור.
מתגעגעים. יהי זכרו ברוך.
