ברקי שלנו,
ברקי שלנו נרצח ב-7/10 והיה רק בן 28. ברקי בן נצחיה והרצל, בן הזקונים שהיה מגיל קטן ילד אהוב ושמח עם נתינה אין סופית לכולם, מצחיק, תמיד אוסף ומאחד את כולם – משפחה וחברים.
מגיל קטן היה אוהד מכבי תל אביב והתעקש תמיד להיות נוכח בכל המשחקים גם אם זה היה גורם לו למריבות, מצחיקות כמובן, עם אחותו שרונה שהייתה אוהדת של הקבוצה היריבה. תמיד היו מלווים אחד את השנייה במשחקים אבל הוא תמיד היה אומר 'בסוף אני אגרום לך לשבת ביציע של מכבי!'
היום, לאחר הטרגדיה הנוראית, הוא באמת גרם לה לשבת ביציע של מכבי, להיות נוכחת במשחקים וגם בנה משחק במכבי. החלום של ברק היה תמיד שהאחיינים שלו ישחקו במכבי. בנוסף, גם אחותו הגדולה תמי, שבכלל לא הייתה הולכת למשחקים, מגיעה היום לאיצטדיון כדי להנציח את ברק ולהמשיך את מה שכל כך אהב לעשות".
ברקי שלנו, עזבת אותנו בטרם עת והשארת צלקת ענקית בלב לכולנו – הורים, אחים, אחיינים, חברים וכל מי שהכיר אותך.
כיום הדבר היחיד שנותר לנו הוא להנציח אותך בכל מקום שאפשר והבטחנו שנעשה זאת תמיד!
תרקוד לנצח מלאך שלנו, נזכור אותך לעולמים, לא נשכח ולא נסלח.
משפחתך האוהבת.
השיר לזכרו של ברק:
לאחר הירצחו של ברק ב-7 באוקטובר במסיבה סמוך לקיבוץ רעים נכתב שיר לזכרו בהשראת מכתב געגוע שכתבה לו אחותו שרונה.
השיר 'הריקוד האחרון' מבוצע על ידי חגית מלול ונכתב על ידי אלי קשת ועציון מוסאי, שהפכו את המכתב לשיר מרגש והמנציח את זכרו של ברק.
