כשלושה חודשים לאחר שנפרדנו מיוסל'ה גולדשטיין ז"ל, יוצא בימים אלה לאור ספר חדש שמגולל את סיפורו של אחד השחקנים הגדולים של מכבי תל אביב ומי שהיה מעמודי התווך המרכזיים של המועדון בימי ראשית המדינה.
הספר "יוסף גולדשטיין – האיש והאגדה" נכתב על ידי אורלי גולדשטיין, בתו של יוסל'ה, וחושף בפני הקוראים שלל אנקדוטות מחייו המרתקים.
כעת, עם יציאת הספר, אנחנו שמחים לפרסם כאן קטעים ממנו שמספקים טעימה ממה שמחכה בו לקוראים.
"הבוכה הצועק"
"כינוי זה קיבלתי בשכונה. כאשר הפסדנו, הייתי מתרגז ובא בטענות: "מה עשית", "למה לא מסרת?" "מסרת לא טוב" וכו'. היה לי אכפת. הרגשתי צורך לומר זאת כי ידעתי מה צריך לעשות. המגרשים היו מגרשי חול, הם לא היו מדויקים ואי אפשר היה לכדרר, אולם אני הצלחתי. הייתי ראש הקבוצה, המוביל, ומה שאמרתי זה מה שהיה. רציתי שישחקו כמו שאני תובע מעצמי. המטרה שלי היתה להגיע רחוק. כל החיים שלי היו סביב הכדור. אהבתי את משחק הכדורגל".
"לא שמעתי עדיין שכנר יבוא לנגן ללא כינור"
"כשבועיים לפני הנסיעה ליוגוסלביה ולשווייץ, הגעתי למקום כינוס השחקנים לפני היציאה למשחק הליגה ללא נעלי הכדורגל שלי. מאמני, ג'רי (משה) בית הלוי, פנה אלי ושאל אותי היכן נעלי הכדורגל. עניתי לו, "עוד לא קיבלתי מהאגודה נעליים". ג'רי נזף בי ואמר, "לא שמעתי עדיין שכנר יבוא לנגן ללא כינור", ושלח אותי הביתה להביא את נעלי. עקב כך הושעיתי ממשחק הקבוצה הבוגרת באותו יום, והורכבתי במשחק ידידותי של מכבי "אברהם" נגד מכבי "שלמה" חיפה. המשחק הסתיים בניצחון מכבי "אברהם" 2:6. למרות זאת התרה בי ג'רי ואמר לי שזו הפעם האחרונה שאני אחראי למעשה כזה במכבי תל אביב. לאחר שבוע הוחזרתי לקבוצה הבוגרת".
גולדשטיין כאמור היה אחד השמות הגדולים במכבי תל אביב בימים של ראשית המדינה. לאורך השנים הוא זכה ב-4 אליפויות ו-3 גביעי מדינה עם המועדון ובנוסף גם השתייך לסגל נבחרת ישראל בה ערך 25 הופעות.
לרכישת הספר לחצו כאן
