השנה היא 1965. שתי היריבות של העיר תל אביב נפגשו לקרב ראש בראש בגמר גביע המדינה כשמכבי מגיעה כמחזיקת הגביע מאשתקד. הצהובים היו הראשונים לעלות על לוח התוצאות לאחר שמשה עסיס הבקיע שער בדקה ה-25 של המשחק, רק כדי שהכתומים ישוו עוד באותה המחצית. הגמר פנה להארכה שם שער של רפי ברנס העניק למכבי את היתרון. שמות רבים בלטו באותו גמר, אך שם אחד בלט מעל כולם. חיים לוין, השוער בין הקורות שסיפק הצגה ענקית בגמר שהסתיים בהנפת הגביע שני ברציפות.

בדיוק היום לפני 79 שנים, חיים לוין נולד 03/03/1937 ולימים הפך שמו למילה נרדפת לשוער המיתולוגי שזכה עם הצהובים בשתי  אליפויות וארבעה גביעי מדינה. לימים, היכולת הטובה של השוער והמדים הכהים אותם לבש זיכו אותו בכינוי 'הפנתר השחור'. לוין שיחק במכבי ת"א בין השנים 1960-1969, במה שהייתה התקופה הטובה ביותר בקריירה שלו.

בנוסף למכבי, השוער שיחק גם שיחק גם בהפועל פ"ת, הפועל כפר סבא, הפועל חדרה, מכבי נתניה, מכבי חיפה, בית"ר והפועל ירושלים. במדי נבחרת ישראל רשם לוין הופעת בכורה בנבחרת הלאומית במשחק ההפסד 5-0 לנבחרת ברזיל ושותף בכל משחקי הנבחרת באולימפיאדת מקסיקו 1968. בסך הכול רשם לוין 22 הופעות בנבחרת ישראל.

 

עונת 1999/00 היא לא עונה שאוהדי מכבי תל אביב זוכרים כעונה בלתי נשכחת. הקבוצה דשדשה באמצע הטבלה, ואברהם גרנט לא הצליח להוציא הרבה מהקבוצה של אותה עונה, שהשתתפה בשלבים המוקדמים של גביע אופ"א דאז לאחר שסיימו במקום השני בעונה שלפני כן.

אל הדרבי השני באותה עונה הגיעה מכבי כאשר הפועל פייבוריטית ברורה, הן ביכולת והן במיקום בטבלה. דני קורן הוציא לדרך את המשחק באיצטדיון רמת גן אשר התמלא ב-22 אלף צופים שרובם ככולם צהובים.

כבר בפתיחה הצהובים הראו עליונות ובדקה ה-17, החלוץ האגדי אנז'י קוביקה נתן את האות לחגיגות ברמת גן. בן לוז הוביל התקפה של הצהובים שהתחילה עם מסירה של קוביקה כשהוא משחק עם הגב לשער קרוב לחצי המגרש. הקשר הצעיר רץ עם הכדור כשבעקבותיו יגאל אנטבי ושחקן הגנה נוסף של האדומים. הקשר הצעיר עצר את התנועה קדימה וזיהה את הפריצה של החלוץ הגבוה לתוך הרחבה. קוביקה קיבל את כדור נהדר מלוז, הטעה פעם אחת, עבר את שביט אלימלך ובעט בצורה מדויקת למרכז השער. 0:1 למכבי בדקה ה-17 שלוותה בחגיגה גדולה של הצהובים.

לאחר 15 דקות החגיגות חזרו שוב לאיצטדיון רמת גן. דוד רביבו ניגש להרים כדור קרן מאגף שמאל, כשעומרי אפק היה השחקן האדום שניסה לשמור על אלכסיי קוסולאפוב, אך ללא הצלחה. השחקן הרוסי שעלה עם סרט הקפטן על הזרוע התחמק מהשמירה, התרומם גבוה ונגח את הכדור שלא השאיר סיכוי לאלימלך. 0:2 לצהובים בדקה ה-32, תוצאה שנשמרה עד לסיום.

16 שנה לאחר מכן, בשעה 20:55 יעלו שוב הקבוצות לכר הדשא, עם מומנטומים שונים לגמרי, אך עם אותו קסם של הדרבי התל אביבי.

ינואר 2013. מכבי תל אביב, תחת הדרכתו של אוסקר גרסיה הוליכה את טבלת ליגת העל. חלון העברות היה בעיצומו כשהשם החם שעלה בכדורגל הישראלי היה של ערן זהבי. אקס היריבה המושבעת השתייך לסגל של פאלרמו האיטלקית, אבל מיעט לקבל דקות.

בינתיים בארץ, הקבוצה שנבנתה על ידי ג'ורדי קרויף הייתה בדרך לתואר האליפות 10 שנים אחרי שזכתה בו בפעם האחרונה, אבל קרויף רצה לחזק את הקבוצה כשהמבט היה קדימה לשנים הבאות.

ב-21 בינואר זה קרה. זהבי עבר את הבדיקות הרפואיות ולראשונה נכנס לחדר ההלבשה בקריית שלום. "תמיד רוצים לפתוח דרך חדשה ברגל  ימין", אמר בראיון הראשון שהעניק לאתר הרשמי מיד אחרי החתימה. שמונה ימים לאחר מכן, מספר 7 בצהוב כבר כבש את שערו הראשון בניצחון 0:2 על מכבי נתניה בשמינית גמר גביע המדינה.

היום, 3 שנים אחרי, זהבי, עם סרט הקפטן הספיק לכבוש 109 שערים, לזכות עם הקבוצה בשלוש אליפויות, גביע אחד, להעפיל ל-32 הגדולות בליגה האירופית ורשם הופעה בשלב הבתים בליגת האלופות. "קשה לי לא לשחק. אני אחד כשהוא לא משחק זה כואב לו. ולכן הגעתי למכבי תל אביב כי אני מאמין שאני יכול לעשות את זה", אמר זהבי  באותו הראיון, וספק אם גם הוא האמין שההצלחה תהייה כל כך גדולה.

מכבי תל אביב נפרדת היום (ג') מאחד מהמנהלים המיתולוגיים במועדון, שמעון קורק, שהלך אמש לעולמו בגיל 72. קורק החל לעבוד בקריית שלום ב-1988 ותפקד כמנהל הקבוצה במשך 14 שנים.

לא מעט הישגים רשמו הצהובים תחת ניהולו של קורק שכללו שלושה תארי אליפות, זכייה בדאבל
ובשני גביעי המדינה. אבל מעל לכל זוכרים במכבי את הדמות הקשוחה מצד אחד ורגישה מצד שני שהייתה, של מי שהיה חלק בלתי מבוטל ב׳תור הזהב׳ של הצהובים בשנות ה-90.

לא מעט אנשים נפרדים היום ממי שהיה גם מנהל וגם דמות אבהית בקריית שלום. חלקם בחרו לספר על ההכרות והפרידה.

מאמן השוערים, שורה אוברוב, נזכר בימים הראשונים שלו בקריית שלום וההכרות עם קורק:

״שמעון היה בעצם המנהל הראשון שקיבל אותי. תמיד אזכור לו את העזרה שנתן לי בימים הראשונים שלי בארץ שהיו לא קלים בכלל. הוא תמיד היה איתי ולא עזב אותי. אם קרה משהו בבית, אם הייתי צריך משהו, שמעון היה שם. הוא היה כל כך חשוב במכבי תל אביב. האיש הכי חזק במועדון. השחקנים מאוד אהבו אותו. הוא חתום על השינוי הגדול שעשה המועדון בתחילת שנות ה-90.

ההישגים, האליפויות, הגביעים בהכל יש לו חלק נכבד. הוא בעצם הביא איתו את כל מה שקשור למשמעת. כולם פחדו ממנו וכיבדו אותו. הוא היה אומר לכל השחקנים ולכל מי שקשור למועדון את האמת שלו בפנים ולא מאחורי הגב, ולמרות שזה לא היה קל לשמוע תמיד כולם העריכו את זה. הבת שלי, שהכירה את שמעון טוב, הייתה הראשונה ששמעה על פטירתו והתקשרה אלי אחרי המשחק. זה בהחלט יום עצוב עבור המועדון ובכלל לכדורגל הישראלי".

עמיר תורג'מן עלה כחלוץ צעיר ממחלקת הנוער של מכבי ב-1989, ולא ישכח את השנה הראשונה בקבוצה הבוגרת והמפגש עם קורק:

"הייתי שחקן צעיר בן 17 כשעליתי לקבוצה הבוגרת של מכבי. שמעון היה הראשון שקיבל אותי. כבר במפגש הראשון הוא השר  איזה תחושה של יראת כבוד כלפיו. הייתה לו דמות של מנהל רציני וקשוח. עם זאת ככל שהכרתי אותו יותר גיליתי גם את הפן האחר. אני זוכר סיפור שהיה לקראת סוף השנה הראשונה שלי בבוגרים.

היה משחק נגד מכבי חיפה ברמת גן שהובטח לי שאני אמור לשחק בו. קבוצת הנוער הייתה אמורה לשחק באותה השבת במשחק שהיה קרב הישרדות בליגה. שמעון אמר לי ביום חמישי שאני לא אשחק בבוגרים אלא בנוער ואני התקשתי להסתיר את האכזבה הגדולה. הוא ראה את זה. ואז אמר לי תשחק בנוער ואני מבטיח לך שיהיה בסדר.

שיחקתי בנוער ניצחנו ונשארנו בליגה. הבוגרים הפסידו באותו היום לחיפה 4:1. בין המשחקים שמעון לקח אותי לארוחת צהריים במסעדת דגים ביפו ודיבר איתי על הכל. זה מה שריכך אותי. זה משהו שייחד את האישיות שלו שלמרות האופי הקשוח שלו הוא רגיש לאנשים וזה משהו שאיפיין אותו כמנהל שהפך לדמות מיתולוגית".

לירן שטראובר, הגיע בשלהי שנות ה-90 לקריית שלום. את הערב שקיבל את הטלפון מקורק הוא לא יישכח. כך שיתף בעמוד הפייסבוק:

"לפני 16 שנים כשהייתי בן 25 קיבלתי טלפון בערב אחד במהלך הפגרה בצד השני נשמע קול צרוד וסמכותי שאמר לי "שמעתי שאתה מאוד רוצה לשחק במכבי ת״א, אז שכנעתי את אברהם גרנט לקחת אותך בחוזה לשנתיים יש לך עד מחר להחליט אם אתה מעוניין לבוא בתור שני לשורה אוברוב?", הוא סיים את השיחה בנימה  קלילה ואמר בצחוק ״שורה זקן וכבר לא יודע כמה כוח יהיה לו לשחק העונה. תחשוב על זה בלילה ואם כן תגיע מחר לבית חולים בלינסון (עמנואל אופיר ז״ל היה מאושפז שם) בשעה שש בערב לבית הקפה של בית החולים". יום למחרת היתה אמורה להיערך לי פגישה עם עירוני אשדוד לחתום חוזה ל-5 שנים. את ההמשך כולכם אני מניח יודעים.

זו היתה הפגישה הראשונה שלי עם האיש הכל יכול, האיש והאגדה, האיש שכל אחד נשבה בקסמיו ולא יכול היה לומר לו את המילה 'לא'. האיש שמילה שלו היתה יותר מחתימה על חוזה, האיש שרק דאג לכל שחקן שרק לבש צהוב דאז ולימים לילדים שלבשו כתום בבני יהודה בשנים האחרונות. יהי זכרך ברוך שימלה ".

מכבי תל אביב תפתח מחר (ה, 21:00) את הדרך להגנה על תואר גביע המדינה, כשתפגוש בסיבוב ח' את הפועל ניר רמה"ש באצטדיון גרונדמן. רגע לפני, הנה כמה עובדות על מכבי תל אביב בסיבוב הראשון בגביע המדינה. קחו דקה ותעשירו בידע:

מכבי מתחילה השבוע את המסע ה-79 שלה בגביע המדינה.

לפני קום המדינה פגשו הצהובים 2 קבוצות מיחידת הצבא הבריטית בגביע המדינה: בשנת 1929 את חיל הקשר (אלחוט סרפנד) וניצחה 2:5. בשנת 1938 את חיל האוויר (מעופפים רמלה) וניצחה 1:6.

0:10 זו התוצאה הגבוהה ביותר שמכבי ניצחה בסיבוב בראשון בגביע המדינה. זה קרה בשנת 1937. היריבה: מכבי בר-כוכבא ירושלים

54 מפגשים היו למכבי מול יריבות מליגות נמוכות בסיבוב הראשון בגביע. שלוש פעמים מתוכם היום מול קבוצות המליגה החמישית: בית"ר פרדס חנה, עירוני הוד השרון, עירוני אופקים.

פעם 1 בלבד נקלעו הצהובים לדו קרב בעיטות עונשין בסיבוב הראשון. זה קרה ב-2002, אז גברו 5:6 על צפרירים חולון. בתום 120 דקות התוצאה הייתה 1:1.

ב-1952 מכבי תל אביב עברה את הסיבוב הראשון בניצחון טכני אחרי שמכבי נתניה הודיעה שלא תצליח לגייס 11 שחקנים.

31 שערים כבש מלך השערים של מכבי תל אביב במשחקי הגביע – בני טבק. השער הראשון היה מול הפועל רמת גן בסיבוב הראשון בגביע שהסתיים בניצחון צהוב 0:2.

הפועל ניר רמה"ש תהייה הקבוצה ה-83 שהצהובים יפגשו במפעל גביע המדינה מאז קום המדינה. זו תהייה הפעם הראשונה שהשתיים ייפגשו במפעל.

הכח עמידר ר"ג והפועל ירושלים הן שתי הקבוצות אותן פגשו הצהובים הכי הרבה בשלב הזה – 4 מפגשים עם כ"א.

גם בעונה שעברה פגשה מכבי בסיבוב ח' יריבה מהליגה הלאומית, בית"ר ת"א/רמלה, וניצחה 1:4. אגב, לפני כן הצהובים ניצחו בליגה 0:1 את מכבי חיפה.

*נתונים: באדיבות ירון משעל

12 באפריל 1988. מכבי תל אביב יצאה למשחק חוץ נגד הפועל עכו בסיבוב הראשון של משחקי גביע המדינה. על הנייר, מחזיקת הגביע לא אמורה להתקשות בדרך לשלב הבא, כשמולה עמדה יריבה שסגרה את הטבלה של הליגה הארצית.

1,500 צופים, ברובם מקומיים שעבורם היה מדובר ביו חג, תפסו את מקומם ביציע וחיכו בקוצר רוח לראות הצהובים: אלי דריקס הצעיר, מנשה שמעונוב, משה גריאני, אלון נתן ובני טבק שפתחו בהרכב של שפיגל את בר נור.

עם שריקת הפתיחה הצהובים לחצו את שער עכו בתקווה לכבוש שער מוקדם ולחשוב כבר על השלב הבא, אבל התקשו למצוא את הפירצה בחומה העכואית ובסיום 45 הדקות הראשונות נפרדו השתיים בתיקו 0:0. שתי דקות בתוך המחצית השנייה הספיקו למכבי כדי לעלות ליתרון 0:2, אחרי הרמה שם אלי דריקס ונגיחה של משה גריאני.  דקה אחת לאחר מכן (48) זכו הצהובים לכדור עונשין מ-11 מטרים אחרי עבירה על בני טבק ברחבה. אלון נתן ניצב לבעיטת עונשין מ-11 מטרים וכבש את השני. בשלב הזה גם בר נור וגם שפיגל היו בטוחים שהמשימה הושלמה, אבל עכו, משום מקום חזרה למשחק וכבשה שני שערים מרגליהם של דור חלפון (פנדל,66) וניסים אדרי (88) שהובילו את המשחק להארכה.

3 דקות בתוך הארכה הפועל עכו השלימה את המהפך, שוב מהנקודה הלבנה, שדור חלפון כבש את השני שלו במשחק. את קריאות הצהלה באצטדיון קשה היה לפספס, אבל שמעונוב השתיק את היציעים בדקה ה-111 וקבע משחק גומלין באצטדיון בלומפילד.

למרות השער שהעביר את ההכרעה לבית של מכבי, בר נור לא ידע את נפשו מאכזבה וסיכם את המשחק בביקורת קשה: "פשוט, אין לנו אופי".

19 באפריל 1988. שבוע אחרי האכזבה בעכו, החליטו שפיגל את בר נור לערוך שינויים מיזערים ולתת קרדיט לשחקנים שהתקשו לרשום ניצחון במשחק הראשון. מן העבר השני, בעכו הגיעו למשחק עם הרבה ציפיות ופנטזיות על תואר הסינדרלה הגדולה.

הלחץ של הצהובים היה גדול כבר בדקות הפתיחה, ובדקה ה-16 איתן לוי העלה את הצהובים ליתרון 0:1 ושחרר הרבה לחץ בקרב המאמנים. נראה שהשער הראשון פתח את הדרך לעוד ארבעה שערים שכבשו הצהובים: שלושער של בני טבק ושער נוסף של אלי דריקס. בסיום ניצחו הצהובים 0:5 את עכו והעפילו לשמינית הגמר שם פגשו את הפועל ירושלים. אך נגמר המסע? עם ניצחון 1:2 על הפועל תל אביב וזכייה בגביע עונה שנייה ברציפות.

עוד לפני שריקת הפתיחה קיבל המשחק המדובר את התואר 'משחק העונה', ו-12 אלף צופים שהגיעו לבלומפילד ונהנו מהצגה צהובה. רגע לפני שהמפגש המרתק של השנים האחרונות חוזר לבמה המרכזית, אתם מוזמנים לחזור בזמן דרך גלרית המשחק.

אתם מוזמנים ליהנות מגלרית משחק העונה של 2013/14. החל מהמספרת של זהבי, הדומיננטיות של פריצה, האמוציות של קרלוס ועד הגול של יצחקי. מכבי תל אביב שלוש, הפועל באר שבע אחת.

מחזור אחד לפני סיום עונת 2007/8 זימן מפגש בין מכבי תל אביב להפועל כפר סבא באצטדיון לויטה. עבור הצהובים של ניר לוין היה מדובר במשחק ללא חשיבות, בעוד שעבור כפ"ס של אלי אוחנה, שפתחה נהדר את העונה, היה מדובר במשחק על החיים ועל המוות, אחרי שלא ניצחו במשך 11 משחקים לפני כן.

השערים של הצהובים, הדרמה בסיום המשחק וההופעה הענקית של יאבריץ', הכל בתקציר שלפניכם:

לכולנו יש את המשחק הזה שלעולם לא נשכח. את הגול המטורף שהבקענו, את הבישול הגדול ההוא, איך שקפצנו בשער והתחבקנו כשעלינו ליתרון. החל מהיום (ו') ועד יום א' נציג בפניכם שלושה משחקים מהעבר הלא רחוק של הצהובים, שלושה מהפכים שאף אוהד צהוב לא ירשה לעצמו לשכוח.

הכתבה הראשונה מבין השלוש תתמקד במשחק שהתקיים השבוע לפני שלוש שנים מעונת 2012/13 באיצטדיון 'גרונדמן'. הצהובים הגיעו כשהם סוחבים שני הפסדים רצופים בליגה ועם הרבה קולות רקע. איך זה נגמר כולנו יודעים. אבל אם אתם לא זוכרים את הדרך הלא טובה בה התחיל המשחק, את נקודת האור רגע לפני סיומה של המחצית הראשונה בדמות הגול של דאבור או את האסיסט הענק של אניימה לשער המנצח של קולאוטי, לחצו על הוידאו, הישענו אחורה ותנו לעצמכם ליהנות מהתקציר של אחד המותחנים הגדולים שהיו לצהובים בשנים האחרונות.

19 בנובמבר 1994, המחזור העשירי בליגת העל. מכבי תל אביב של אברם גרנט חוזרת לארח בביתה אחרי ששבוע לפני כן איבדה את המקום הראשון בליגה עם הפסד חוץ לבית"ר ירושלים.

7,000 אוהדים צהובים הגיעו לבלומפילד בסוף שבוע חורפי. שחקניו של גרנט ראו לנגד עיניהם מטרה אחת ברורה – לשוב למסלול הניצחונות. בהרכב הצהובים, שהיה כמעט זהה לזה בפתח שבוע לפני כן בטדי פתחו אוברוב, גדי ברומר, אמיר שלח, עמית לוי, גיא נחמן, ניר קלינגר, אלון ברומר, אבי נמני, ניר סביליה, אלון מזרחי. אליהם הצטרף אחד הרכש, ויקטור בלקין.

הקשר האוקראיני נחת בקיץ 1994 בקרית שלום ובגיל 21 הצטרף לקבוצה של גרנט, שאחרי שנתיים ללא תואר האליפות רצה להחזיר את הצלחת לארון התארים. לא מדובר בשחקן רכש שבלט במיוחד, לפחות לא עד לאותו ערב בבלומפילד.

61 דקות לקח לשחקנים בצהוב כדי לראות את הכדור חודר לראשונה את ההגנה הבצורה של יעקב אסייאג באחד השערים היותר מרשימים שנכבשו באותה עונה, ובשער הראשון של בלקין במדי הקבוצה. האוקראיני קיבל כדור מנימני ומ-17מטרים, מהמקום בעט מדוייק לפינה ופנימה. 4 דקות בלבד חלפו ממהשער המרשים הראשון ובלקין, כאילו מאתגר את עצמו בבעיטה מזוויות קשות, כבש את השני כשבעט מקו הקרן והפתיע את אסייאג. 0:2 למכבי.

בדקה ה-79 ניר סביליה עלה לכדור קרן שהוגבה לרחבה מעל לכל ההגנה של חיפה ונגח מקרוב את השלישי. בלקין, שרק נזכיר לא כבש עד לאותו המשחק, השלים שלושער בדקה ה-90, בבעיטה מדוייקת מתוך הרחבה ופנימה. מכבי ניצחה בסיום המשחק 0:4 ועלתה חזרה לראשות הטבלה. את המשחק הזה הקשר האוקראיני לא יישכח, גם לא את העונה בסיומה זכה עם הקבוצה בתואר האליפות.

בסיום המשחק בלקין אל הסתיר את תחושותיו: "מתחילת העונה יש לי חוסר מזל. היום סוף סוף הצלחתי. מכבי של המחצית השנייה שיחקה כמו קבוצה אירופית. שיחקנו בנגיעה בכדור, מסירות מרגל לרגל, היה משחק טוב של כולם".