גז'גוז' ודז'ינסקי הפך בסיום שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 לאחד הזרים האהובים ששיחקו במכבי ת"א באותן שנים. היום (שני) חוגג הפולני את יום הולדתו ה-47 ולכבוד האירוע החלטנו להיזכר בכמה מרגעיו היפים בצהוב.
ודז'ינסקי הגיע למכבי במהלך קיץ 1999 והוסיף דינמיות רבה למרכז השדה של הצהובים. בתחילה תופקד בעיקר כקשר אחורי, אך במהלך השנים מילא לא פעם גם את תפקיד המגן הימני. כך או כך, ודז'ינסקי ניחן בבעיטה מצויינת ממרחק ולאורך 3 העונות במכבי הבקיע לא מעט שערים יפים בבעיטות מחוץ לרחבה.
גם תארים היו לקשר הפולני שהיה שותף לשתי זכיות רצופות בגביע המדינה. תחילה זכה עם מכבי בגביע המדינה של 2000/01 (ניצחון 0:3 על מכבי פ"ת בגמר). עונה לאחר מכן שוב הניפו הצהובים את הגביע כאשר בדרך לתואר אף כבש ודז'ינסקי שער ב-1:5 הזכור על הפועל פ"ת בחצי הגמר (השער שאיזן ל-1:1).
בהמשך הדרך ודז'ינסקי אמנם עזב את מכבי אבל המשיך לשחק בישראל כשעבר לעירוני ראשל"צ ולאחר מכן לעירוני קרית שמונה.
ארון הגביעים גביע המדינה: 2000/01, 2001/02 הופעות: 127 שערים: 11
רגע מתוק מהעבר
בעונתו הראשונה במכבי הצליח גז'גוז' לכבוש 5 שערים ליגה. הראשון שבהם הגיע במהלך הדרבי הראשון שלו מול הפועל ת"א. רונן חרזי העלה את האדומים ליתרון, אך אז הגיעה רגל ימין האדירה של הפולני וקבעה שיוויון 1:1. צפו בשער היפה:
מנחם 'מיקו' בלו נולד בשנת 1947 ובגיל 12 החל את דרכו במועדון מכבי תל אביב. בלו, שנודע בכינוי מיקו, רשם את הופעת הבכורה שלו בגיל 16, כאשר שיחק בניצחון בגביע המדינה נגד הפועל קריית אונו, מסע שהסתיים בהנפה צהובה של הגביע. בלו שיחק בתפקיד המגן לאורך כל הקריירה, ומהרגע שעלה לבוגרים ועד לפרישתו בשנת 1982 שיחק רק במדיה של מכבי תל אביב. עד היום, בלו הוא שיאן ההופעות של מכבי תל אביב עם 588 הופעות בכל המסגרות, מהם 498 משחקי ליגה שמציבים אותו במקום השמיני בכל הזמנים בכדורגל הישראלי במספר ההופעות.
גם במדים הלאומיים בלו נחשב לבאנקר, כשרשם 57 הופעות בנבחרת ישראל, בין היתר באולימפיאדת 1968 שנערכה במקסיקו סיטי, אז העפילה הנבחרת עד לרבע הגמר, שם הודחה על ידי בולגריה. בגביע העולם שנערך בשנת 1970, היחידי אליו העפילה הנבחרת, נכלל בלו בסגל.
ארון הגביעים
אליפויות (5): 1966/1968, 1969/1970, 1971/1972, 1976/1977, 1978/1979 גביעי מדינה (5): 1963/1964, 1964/1965, 1966/1967, 1969/1970, 1976/1977 גביעי אסיה (2): 1968/1969, 1970/1971
אלוף האלופים (3) : 1968,1978,1980
הרגע הגדול
עוד לפני שנוסא איגיבור, טל בן חיים ווידאר קיארטנסון הבקיעו חמישיה לרשת של הפועל ת"א ב-2016, היו אלה כוכבי מכבי בעונת האליפות של 1969/70 שהבקיעו חמישיה לרשתם של האדומים. בלו, אז מגן קבע בשורות הצהובים שיחק את כל 90 הדקות, סייע לחבריו בהתקפה ובהגנה, ונחרט כחלק מאותו הסגל שאחראי לתוצאה ההיסטורית בדרבי של 1970.
היסטוריה בקטנה
מאיר מליקה (נולד ב-1.8.1969) גדל במחלקת הנוער של מכבי תל אביב וזכה להופעת ליגה ראשונה כשנכנס כמחליף כבר במחזור הליגה הראשון של עונת 1988/89. שלושה שערי ליגה כבר בעונתו הראשונה בבוגרים ועוד עשרה שערי ליגה בעונה השנייה קיבעו את מעמדו כשחקן משמעותי בהתקפת הקבוצה.
בעונת 1991/92 היה מליקה שותף לזכייה באליפות עם הצהובים והוסיף למאזנו עוד גביע מדינה בעונת 1993/94. בין לבין, בעונת 1992/93 סיים את העונה כמלך השערים של מכבי עם 17 שערי ליגה ו-24 בכל המסגרות, כאשר שניים מהשערים הובקעו בניצחון 0:4 על הפועל פ"ת בגמר גביע הטוטו.
בסיום אותה עונה מליקה נדד לבית"ר ירושלים והפועל ת"א, אך בהמשך חזר למכבי כדי לזכות בדאבל בעונת 1995/96. בגמר גביע המדינה של אותה עונה מליקה אף כבש את השער האחרון בניצחון 0:4 על עירוני ראשון לציון.
אחד האירועים הזכורים בקריירה של מליקה אירע בעונת 1993/94, כשבמהלך משחק העונה מול מכבי חיפה פגע בבלמה רומן פץ, במה שגרם לפציעה משמעותית של האחרון. אותו משחק הסתיים ב-1:1, כאשר מליקה כובש את השער לזכות מכבי.
ארון התארים
אליפויות: 1991/92, 1995/96
גביע המדינה: 1993/94, 1995/96
גביע הטוטו: 1992/93
הופעות: 253
שערים: 63
רגע גדול מהעבר
בעונת 1991/92 שיחק מליקה תפקיד משמעותי בחצי גמר גביע מדינה לוהט מול מכבי חיפה. מכבי כבר נקלעה לפיגור 2:1 במשחק שהתתקיים באיצטדיון רמת גן, אלא ששער ובישול של מליקה הפכו את התוצאה בדרך ל-2:4 זכור על אחת היריבות הגדולות של הצהובים. כך זה נראה אז:
מנשה שמעונוב (נולד ב-3.4.193) נחשב לאחד הסמלים הגדולים של מכבי תל אביב במהלך שנות ה-80 של המאה הקודמת. שמעונוב, ששיחק במרבית הקריירה כבלם, גדל במחלקת הנוער של המועדון וערך את הופעת הבכורה בבוגרים בדרבי מול הפועל ת"א בפברואר 1982. מנשה ידוע גם כחצי מתוך צמד "האחים שמעונוב", כאשר גם אחיו התאום אפרים זכה לשחק במדים הצהובים.
שמעונוב כבש את שערו הראשון במשחקו השלישי בלבד בקבוצה הבוגרת, בתיקו 1:1 נגד מכבי חיפה. את מקומו בהרכב של הגנת מכבי ת"א
ביסס שמעונוב בעונתו השנייה עם 33 משחקים והמשיך להראות את איכויותיו הרבות כאשר הוסיף גם חמישה שערים.
בעונת 1986/87 זכה הבלם בן ה-24 בתואר הראשון שלו כשזכה עם הקבוצה בגביע המדינה לאחר ניצחון בדו קרב מהנקודה הלבנה על מכבי חיפה. עונה לאחר מכן מכבי ת"א זכתה שוב בגביע לאחר ניצחון 1:2 על הפועל ת"א ושמעונוב זכה לקבל את הגביע ישירות מהנשיא ולהניפו בגאווה כקפטן הקבוצה. שמעונוב אף נמנה על סגל הקבוצה שזכתה באליפות בעונת 1991/92 עם 17 משחקי ליגה ויחד איתה שבר בצורת של 13 שנים ללא אליפות. שמעונוב שיחק 90 דקות מלאות בניצחון 2:3 על בני יהודה שסימן את פתיחת השמפניות אך גם את סיום תקופתו של הבלם בקבוצה.
לאחר שסגר עשור בצהוב-כחול המשיך לתחנה הבאה שלו בקריירה, הפועל אשדוד. לזכות שמעונוב גם 19 הופעות במדים הלאומיים כשאת הבכורה ערך הבלם מול נבחרת סקוטלנד באצטדיון ר"ג. שמעונוב גם היה שותף במשחקי המוקדמות למשחקים האולימפיים בשנת 1988.
רגע גדול בעונת 1982/83 שמעונוב היה שותף לאחד ממשחקי הגביע הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי. מכבי תל אביב ומכבי חיפה נפגשו במסגרת חצי גמר הגביע. אחרי 120 דקות הראה לוח התוצאות על 4:4 פסיכי בין שתי היריבות הגדולות, כלבסוף הצהובים היו אלה שחגגו עם ניצחון בדו קרב פנדלים. שמעונוב כבש את השער השלישי של מכבי באותו משחק. כך זה נראה אז:
בני טבק נחשב לאחד הסמלים הגדולים של מכבי ת"א לאורך השנים. שחקן העבר האגדי של המועדון סיים הקיץ את תפקידו כמנהל הקבוצה ולאחר 4 שנים בתפקיד עבר למחלקת הסקאוטינג של המועדון בה בין היתר ירכז את המעקב אחר השחקנים המושאלים. לאחר שהשבוע זכה למחווה מצד שחקני הקבוצה, שהעניקו לו מתנת פרידה, גם אנחנו החלטנו למי שכונה F-15 עם תזכורת לכמה מרגעיו הגדולים בקריירה.
1977: טבק מנצח את כפ"ס בדרך לחצי הגמר
4 במאי 1977. מכבי תל אביב יצאה למשחק חוץ מול הפועל כפר סבא ברבע גמר גביע המדינה. הצהובים של יעקב גרונדמן, הגיעו למגרש בשרון אחרי הפסד ליגה בחוץ לבית"ר תל אביב 0:1. מן העבר השני, הפועל כפ"ס, שרשמה את אחד הניצחונות הגדולים שלה בהיסטוריה, 1:7 כשבוע לפני כן, הגיעה למשק בית עם הרבה רוח גבית.
יעקב גרונדמן פתח בהרכב הצהובים עם 11 השחקנים החזקים ביותר שעמדו לרשותו ובניהם אכי כהן ז"ל, אבי כהן הירושלמי, מיקו בלו, ויקי פרץ ובני טבק. כ-2500 צופים מילאו את האצטדיון וקיוו לבחון את היומרות של המאמן דרור קשטן וחניכיו שקראו תיגר על הצהובים.
"השחקנים של גרונדמן פתחו את המשחק בתנופה גדולה", ציינו בעיתונים יום למחרת, והסבירו את הלחץ של ויקי פרץ, בני טבק ומשה מזרחי על שערו של שוורץ. בדקה ה-9 הלחץ הניב פרי, כשהתקפה יוצאת מן הכל של הצהובים הובילה את ויקי פרץ לפרוץ ממרכז המגרש, הבא אחריו לקבל את הכדור היה מזרחי שהחזיר לפרץ. האחרון הרים את הראש וזיהה את טבק מגיח מאחור, ההגנה לא הצליחה להצר את צעדיו של טבק אל עבר כדור הרוחב שהעביר פרץ למרכז הרחבה, ומשם הדרך לשער הראשון הייתה קצרה.
כמה דקות לאחר מכן טבק רצה להחזיר בישול לפרץ, כשבתום מצבע אישי יכול היה לכבוש את השני אבל העדיף להחזיר לחלוץ שבעט סמוך לקורה של שוורץ. המחצית הראשונה הסתיימה ביתרון צהוב, שהוכפל 9 דקות מפתיחת המחצית השנייה. שוב ויקי פרץ התנהל עם הכדור, היטל בשחקני ההגנה ובעט לשער. מגן כפר סבא, הלל, הדף את הכדור לרגליו של טבק, שלא התקשה לכבוש את השני שלו במשחק.בתום 90 הדקות, גרונדמן ושחקניו הבטיחו את הכרטיס לשלב חצי גמר הגביע בו פגשו את מכבי נתניה, אותה הביסו 1:6 ובסיום הקמפיין ניצחו בגמר הגביע 0:1 על בית"ר ת"א והחזירו של גביע המדינה לארון התארים.
1988: 0:4 למכבי על ב"ש, שלושער לטבק יום שבת, 26 בנובמבר, 1988. מכבי תל אביב אירחה את הפועל ב"ש אחרי פתיחת עונה צולעת, שכללה לא מעט תוצאות תיקו ומעט מאוד ניצחונות. בהרכב של אודי נוסבוים הופיעו בני טבק , אלי דריקס ומוטי איווניר במטרה ברורה לעצור את הרצף הרע. ה-F 15 המריא וכך זה נראה אז:
1983: רביעיה מול ליברפול הפעם מדובר במשחק ראווה של נבחרת ישראל מול מי שהיתה נחשבת אז לאחת הקבוצות הטובות באירופה. טבק, שזכה לכינוי F-15 בזכות המהירות שלו על כר הדשא, כמעט שלא נכלל בסגל של הנבחרת באותו מפגש שהוביל אלפי אוהדים לאצטדיון, אך מחלה של עודד מכנס הכניסה את טבק להרכב ולדפי ההיסטוריה.
השער הראשון במשחק נכבש על ידי בני טבק שהכניס את הראש נהדר לספק הרמה ספק בעיטה של אורי מלמיליאן, 0:1 לישראל. טבק המשיך ביכולת המצויינת ואחרי שקיבל כדור עומק נהדר מרגליו של גילי לנדאו, הצליח לחדור לרחבה של ליברפול, לא התבלבל, ושלח כדור חד ומדוייק לקורת השער השמאלית ומשם לרשת וכבש את השני שלו ושל הנבחרת במשחק. במחצית השנייה כבש טבק את שערו השלישי ואולי השער שמאפיין אותו ביותר. זאהי ארמלי שלח כדור עומק לא פשוט, F-15 פתח מבערים, הגיע לפני הבלמים ובעט חזק לפינה השמאלית של של ברוס גרובלאר. אם מישהו חשב שהחלוץ המהיר הסתפק בשלושער, אז הגיע השער הרביעי שהיה ליפה ביותר מבין הארבעה, כאשר טבק נגח בהתעופפות מרשימה את הכדור לחיבור הימני של השער.
משחק הידידות הסתיים בתוצאה 3:4 לנבחרת וחתם את אחד המשחקים הגדולים של טבק בנבחרת, לצד השלושער שכבש במוקדמות מונדיאל 1982 לרשתה של פורטוגל.
בדיוק היום חוגג רודריגו גולדברג את יום הולדתו ה-46, עשרים שנה ושבוע לאחר הופעת הבכורה שלו במועדון (נגד הפועל כפ״ס 2.8.1997). לרגל האירוע אנחנו נזכרים בקריירה של החלוץ הצ'יליאני, שהפך במשך השנים לאחד הזרים האהובים ששיחקו במועדון.
גולדברג הגיע עם רקורד מרשים, מקבוצת הפאר הצ׳יליאנית אוניברסידד דה צ׳ילה. בין היתר גם רשם 13 הופעות וארבעה שערים במדי הנבחרת הצ׳יליאנית. ההתחלה במדים הצהובים לא הייתה מוצלחת במיוחד, לאחר חצי עונה בלבד, כשכבש 5 שערים, חזר גולדברג לארץ מולדתו כמושאל, כשהוא עדיין תחת חוזה במכבי. בעונת 2000/01 חזר החלוץ לשורות הצהובים, כבר במשחקו הראשון כבש שער ניצחון בדרבי נגד הפועל תל אביב. התקופה הטובה המשיכה למשך שלוש עונות בהן השאיר חותם כשרשם 129 הופעות בהן כבש 45 שערים.
ארון הגביעים
אליפויות (1): 2002/03
גביע המדינה (2): 2000/01, 2001/2002
הרגע הגדול
אם יש משהו שגולדברג אהב אלה ללא ספק משחקי הדרבי. לא מעט שערים הובקעו על ידי הצ׳יליאני במשחקים בין מכבי להפועל, אך כנראה שהחשוב ביותר היה בדרבי של עונת 2002/03. מחזור 22, לאחר שהגיעו אחרי הפסד לבני יהודה, פגשו הצהובים למשחק הדרבי את האדומים, שהיו בפסגה. הפסד היה מרחיק את הקבוצה משמעותית מתואר האליפות. 37 אלף צופים באצטדיון רמת גן צפו בגולדברג מכניע את שביט אלימלך בדקה ה-22 ומעלה את הצהובים ל-0:1, זאת הייתה התוצאה גם בסיום. הניצחון קטע רצף של 9 משחקי דרבי ללא ניצחון והערב המוצלח היווה מקפצה בדרך למהפך בראש הטבלה וזכייה באליפות באותה עונה.
מועדון הכדורגל מכבי תל אביב מרכין ראש עם פטירתו של שאול מתניה. שחקן העבר של הקבוצה ונבחרת ישראל הלך הלילה (בין רביעי לחמישי) לעולמו בגיל 80. מתניה שיחק במשך 13 שנים במדים הצהובים של מכבי ובמהלך הקריירה הוצב בתפקידי המגן והבלם.
מתניה ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים של מכבי תל אביב כבר בגיל 16 במשחק נגד הפועל ר"ג באצטדיון המכתש. בעקבות המשחק שנערך בתחילת עונת 1953/54 והסתיים ללא שערים קנה לעצמו שחקן ההגנה הצעיר מקום בהרכב והחל קריירה מפוארת במועדון. מתניה גבה הקומה היה ידוע במשחקו החכם והאחראי בהגנה שאפשר לו להצטיין במספר עמדות. מתניה שמר על מקומו בהרכב לאורך כל 13 שנותיו בקבוצה, רובן היו שנים מוצלחות למכבי ת"א בהן הקבוצה שלטה בכדורגל הישראלי וזכתה בתארים רבים.
שלוש אליפויות (1953/54, 1955/56, 1957/58) היו למתניה במדי מכבי ת"א בנוסף למספר מרשים של שישה גביעי מדינה (1953/54, 1954/55, 1957/58, 1958/59, 1963/64, 1964/65). רגע זכור במיוחד של מתניה היה כאשר עמד כשחקן הגנה מול פלה האגד, שהגיע עם קבוצתו סנטוס למשחק מול קבוצה מעורבת ממכבי ת"א והפועל פ"ת. מתניה רשם גם 17 הופעות בנבחרת ישראל כאשר משחק הבכורה שלו היה בטורניר הקדם אולימפי נגד נבחרת ברית המועצות.
אנדז'יי קוביקה (נולד ב-7.7.1972) נחשב לאחד החלוצים הבולטים ששיחקו במכבי תל אביב בשני העשורים האחרונים. החלוץ הפולני הגיע למכבי בעונת 1998/99, אז אימן את הקבוצה אברהם גרנט, ולאחר לא מעט אכזבות מחלוצים זרים שקדמו לו הצליח להותיר רושם מיידי.
כבר במשחקו הראשון במדים הצהובים נכנס לתודעה עם צמד בניצחון 0:6 על עירוני ראשל"צ בגביע הטוטו. שבוע לאחר מכן, קוביקה הכניס את עצמו לרשימת הכובשים גם בליגה כאשר מכבי סיימה בתיקו 3:3 עם עירוני אשדוד במחזור הראשון. קוביקה המשיך בקצב הכיבושים המרשים עד לתום העונה אותה סיים עם ציון דרך משמעותי במיוחד – 21 שערי ליגה. בכך הוא היה לשחקן הזר הראשון שזוכה בתואר מלך השערים של הליגה. קוביקה הוסיף גם ארבעה שערים בגביע הטוטו וסיים את העונה עם 25 כיבושים.
בעונה שלאחר מכן, 1999/00, המספרים של קוביקה אמנם ירדו אך התרומה שלו עדיין הייתה חשובה עם שערים מכריעים. שמונה שערי ליגה, כולל שער שסייע לצהובים לנצח בדרבי את הדאבליסטית של אותה עונה, הפועל ת"א. לאלה נוספו עוד שלושה שערים בגביע אופ"א ושער בגביע המדינה.
בתום עונת 1999/00 עבר קוביקה לשחק בליגה היפנית וכעבור שלוש שנים, בעונת 2003/04, חזר לקדנציה שנייה בקרית שלום. החלוץ סיים את העונה עם שבעה שערים בכל המסגרות, ארבעה בליגה, שניים בגביע המדינה ואחד בגביע הטוטו. שתי הקדנציות של קוביקה במכבי ת"א מסתכמות ב-44 שערים ב-100 הופעות בכל המסגרות. החלוץ החזק בעל חוש ההתמצאות ברחבה ייזכר כאחד החלוצים הזרים הטובים ביותר שהגיעו למכבי ת"א.
תארים: גביע הטוטו: 1998/1999 מלך השערים של ליגת העל: 1998/1999
רגע גדול מהעבר: בעונת 1998/99, עונתו הראשונה בישראל, קוביקה הוביל את הצהובים לאחת העונות הטובות ביותר בקדנציה השנייה של אברם גרנט, כשמכבי סיימה במקום השני. באות העונה יצא עם מכבי למשחק חוץ בקריית אליעזר נגד היריבה המושבעת מחיפה. הרבה מתח היה באוויר לפני המשחק שהיה חשוב בקרב הצמרת. כך זה הסתיים:
נחמיאס שנולד ב-1935 בתל אביב החל לשחק כדורגל תחרותי רק בגיל 16 כאשר הגיע כנער למכבי תל אביב. מאמן הקבוצה הבוגרת בתחילת שנות החמישים, ג'רי בית הלוי העלה את נחמיאס להתאמן עם הבוגרים, אך גאול מכליס היה זה שהעניק לו הופעת בכורה רשמית. נחמיאס פתח בהרכב בתיקו 1-1 בדרבי בסוף עונת 1951/52 במשחקו היחיד בעונה שהסתיימה עם אליפות למכבי. בעונה הבאה ששוחקה (1953/54) נחמיאס נאלץ להיאבק על מקום בהתקפה עם כוכבים גדולים אחרים בהיסטוריה של מכבי כמו שייע גלזר, צבי סטודינסקי ויוסל'ה מירימוביץ.
נחמיאס לא הרבה לשחק באותה עונה, אך אסף שני תארים ראשונים במדי מכבי ת"א כאשר היה שותף לזכיית הקבוצה בדאבל. עונה לאחר מכן נחמיאס תפס לעצמו בהרכב והיה שותף מלא לעוד זכייה בגביע המדינה עם שער בניצחון 1-3 על הפועל פתח תקווה בגמר. כמו שאר כוכבי הקבוצה בשנות החמישים שזכו לכינוי "תור הזהב" של מכבי ת"א גם נחמיאס הצטיין במסעות הקבוצה לחו"ל באותן שנים.
תרומתו של נחמיאס לטור השערים של מכבי ת"א החלה לבוא לידי ביטוי בצורה משמעותית בעונת 1955/56 בה קטף נחמיאס תואר אליפות נוסף. שחקן ההתקפה המגוון כבש 7 שערים ב-24 משחקים בעונה זו כולל שער זכור במיוחד בניצחון 0-3 בדרבי נגד הפועל ת"א. עונת השיא של נחמיאס הגיעה כאשר הוא כבש 10 שערים ב-20 משחקים בדאבל נוסף של מכבי ב-1957/58. בסך הכול נחמיאס היה שותף לארבע אליפויות וחמישה גביעים ב-12 עונות במדי מכבי ת"א. לאחר שעזב את מכבי ת"א ב-1964 עבר לשחק ולאמן במכבי רחובות.
במדי נבחרת ישראל לנחמיאס רשומות 5 הופעות בינארציות כאשר הופעת הבכורה הייתה בתבוסה 5-0 לנבחרת הגדולה של ברית המועצות ב-1956. לאחר מכן שיחק נחמיאס גם בשני הפסדים לנבחרת ווילס במוקדמות גביע העולם של 1958, בניצחון 1-2 על סינגפור במשחקי אסיה ובהפסד הידידות 5-4 לצרפת.
מכבי תל אביב התברכה בשנות ה-70 בלא מעט שחקני קישור והגנה מהטובים שידע הכדורגל הישראלי. ברשימה הזו נכלל ללא ספק מאיר נמני, שהצטרף למועדון הצהוב בגיל 21 בעונת 1968/69 מבית"ר רמלה. באותה עונה ערך את הופעת הבכורה שלו במדים הצהובים במשחק נגד בית"ר ירושלים.
נמני הפך מהר מאד לציר המרכזי במשחקה של מכבי תל אביב, תפס לו מקום של קבע בהרכב הקבוצה והיה לאחד השחקנים האהובים. באותה עונה אף התכבד בשער בכורה כשחתם את התוצאה בניצחון 0:3 על הפועל ירושלים וכבש שער נוסף במחזור האחרון נגד שמשון ת"א. נמני אף היה חלק מאירוע היסטורי בתולדות הקבוצה כאשר היה שותף מלא לזכייה הראשונה של מכבי ת"א בגביע אסיה. הרכש הצעיר היה שותף בכל המשחקים כולל בניצחון 0:1 בגמר נגד קבוצת יאנג צ'י הדרום קוריאנית בו בלט.
נמני המשיך לצבור תארים עם מכבי ת"א בשנותיו הראשונות כאשר בעונה השנייה שלו זכה בדאבל (אליפות וגביע). נמני היה ידוע כשחקן מגוון שהתאים את עצמו לכל תפקיד בו שיחק במגרש ועשה זאת בזכות כמות לא מבוטלת של כישרון. במהלך 13 שנותיו במכבי תל אביב מצא נמני את הרשת 27 פעמים בכל המפעלים וזכה בארבע אליפויות, שני גביעי אסיה ושני גביעי מדינה. הקשר, שתופקד לסירוגין גם בהגנה, רשם גם 24 הופעות במדי נבחרת ישראל.
ארון תארים:
אליפויות: 1969/1970, 1971/72, 1976/77, 1978/79
גביעי המדינה: 1969/70, 1976/77
אליפות אסיה לקבוצות: 1968/69, 1970/71
משחק לפנתיאון: בין שלל המשחקים הגדולים בהם לקח חלק נמני, נדמה שאחד הבולטים הוא ללא ספק הדרבי משנת 1970 בו ניצחה מכבי ת"א 0:5 את הפועל ת"א. נמני היה בורג חשוב באותו קבוצה וכמובן גם פתח בהרכב באותו יום היסטורי – 25.1.1970 – באיצטדיון בלומפילד. התוצאה שהשיגו נמני וחבריו באותה עונה החזיקה מעמד כניצחון הגדול ביותר בתולדות הדרבי של תל אביב עד שבפתיחת העונה הנוכחית שיכפלה מכבי את ההישג עם ה-0:5 הזכור על היריבה העירונית.
האתר שאתה גולש בו עשוי להשתמש בעוגיות (קוקיז) ובטכנולוגיות דומות. על ידי כניסה לאתר אתה מאשר את תנאי השימוש הכוללים שימוש בעוגיות (קוקיז).אישור
בשני צעדים פשוטים תקבלו גישה לכל התכנים, ניוזלטר ומבצעים בלעדיים