הדילמה של כל אוהד: דן מרגלית בטור מיוחד לדרבי

לפני שנים שאלה אותי אחייניתי יעל בחיוך ממזרי וחביב ועוקץ אם אני מעדיף לזכות באליפות תוך הפסדים בדרבי עם הפועל או לוותר על האליפות ולנצח בכל משחקי הדרבי. אני השבתי כי מעדיף את האליפות גם במחיר הפסד צורב בדרבי, ואיני מוסמך לומר ולחשוף מה הייתה עמדתה.

רוצה גם את האליפות וגם לנצח בדרבי. בנחישות, בהתמדה, בלי לוותר לעצמנו. החזק בזה, וגם מזה אל תנח ידך.

עתה אני רוצה לתקן את תשובתי: אל תפריעו לי עם שאלות אינטליגנטיות. אני רוצה גם את האליפות וגם לנצח בדרבי. בנחישות, בהתמדה, בלי לוותר לעצמנו. החזק בזה, וגם מזה אל תנח ידך.

כך עלינו להתכונן למוצאי שמחת תורה. לעלות למגרש עם רצון עז ולא להישבר ברגע של חולשה ובעיקר לשלוט ככל האפשר בכל חלקי המגרש.

לפני כחצי שנה, במלאת לי 80 שנים, זכיתי לכבוד גדול לקבל אות הוקרה מבעלי מכבי תל-אביב מיטש גולדהאר על יותר מ-70 שנים של אהדה. חרף כל השנים שחלפו הלהיטות לנצח בדרבי נותרה בעינה, בשיאה. זה מה שצריך לנווט את 11 הצהובים על המגרש.

בהסתמך על השובל הארוך של משחקי דרבי בהם צפיתי במרוצת השנים ארשה לעצמי להציע למאמן שלוש הערכות:

רצוי מאוד שבדרבי בו שחקני הפועל תל-אביב משקיעים מאמץ רב השוער פרדראג ראיקוביץ' לא ישחרר את הכדור למגינים הסמוכים אליו. או למישהו רחוק יותר במסירה ביד או בעיטה גבוהה.

בגלל אופיו המיוחד של הדרבי הרי במידה ויהיה צורך להעלות שחקן מן הספסל (וזה שיקול דעת של המאמן  ולדימיר איביץ' בלבד) רצוי להתחיל בדקה ה-40 ולא ה-60 כדי שהשחקן החדש יתחיל להתחמם עד להפסקה.

לא יעלה על הדעת כי במשחק ליגת-על ובעיקר בדרבי מכבי תל-אביב לא תבעט לשער היריב 4-6 פעמים ממרחק (20-25 מטרים). זה המינימום בעיניי.

אך הקבוצה נראית כשירה מאוד והמאמן ראוי מאוד, ולפיכך אני חוזר להתחלה: כולנו מייחלים לזכות גם בדרבי, גם באליפות, הכל בצהוב.

הכירו את היריבה: הפועל רעננה

על אף שבשנים האחרונות היא כבר הפכה לחברה קבועה בקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי, הפועל רעננה פתחה העונה את עונתה ה-7 בסך הכל בליגה הבכירה.

אל העונה הנוכחית הקבוצה מהשרון הגיעה לאחר שאשתקד נאבקה בחלק התחתון של הטבלה. תחת הדרכתו של המאמן מנחם קורצקי, שמונה לתפקיד במהלך אוקטובר 2017, הצליחה רעננה להתייצב ולהישאר בליגה, די בקלות. היא סיימה את העונה במקום ה-3 בפלייאוף התחתון עם 40 נקודות ובמרחק של 19 נקודות מהקו האדום. 

שינוי משמעותי מבחינת רעננה נוגע לאיצטדיון הביתי שלה. אחרי שבשנים האחרונות אירחה את משחקיה בנתניה, העונה במועדון החליטו לנדוד ובחרו את איצטדיון רמת גן כמגרשם הביתי.

מה עשתה עד כה?
אל המשחק נגד מכבי, רעננה מגיעה לאחר פתיחת עונה טובה. ערב המחזור ה-3 לקבוצה של קורצקי יש 4 נקודות (מקום 4), כאשר במחזור הראשון סיימה ב-0:0 בחוץ נגד בני סכנין ואילו במחזור שקדם לפגרת הנבחרות גברה באיצטדיון ר"ג 1:2 על קרית שמונה. עוד לפני פתיחת ליגת ג'פניקה, רעננה קיימה 4 במשחקים בגביע הטוטו ולא הצליחה להעפיל משלב הבתים לאחר שסיימה עם 4 נקודות.

מצב הסגל
כמו בקבוצות רבות בליגה, גם מצבת השחקנים של רעננה עברה שינויים שמעניין יהיה לגלות כיצד ישפיעו עליה בהמשך העונה. בגזרת העוזבים ניתן למצוא מספר שחקני מפתח מהעונה שעברה שלא המשיכו לעונה הנוכחית. השמות הבולטים הם הבלם המצוין מוחמד עלי קמארה שעזב ליאנג בויז משוויץ, שמעון אבוחצירה, רועי זיקרי וגם השוער גיירמו ויסקארה.

מהעבר השני, בין המצטרפים לרעננה בפתיחת העונה הנוכחית נמצאים טל איילה ומירקו אורמוש, ששיחקו אשתקד בהפועל אשקלון, אור דסה הצעיר שמושאל ממכבי ושיחק ברעננה גם בעונה שעברה, דין מימוני (הגיע מנתניה) וקייס גאנם, שהגיע מרמת השרון וכבש במחזור הקודם את שער הניצחון נגד קרית שמונה בדקה ה-90.