בקיץ 2010 רשם מיץ' גולדהאר את אחד המהלכים המפתיעים ביותר שעשה מהרגע שלקח את הצהובים בבעלותו, כשהחתים בהפתעה את חלוצה הישראלי-ארגנטינאי של בורוסיה מינשנגלאדבך, רוברטו קולאוטי. במאי 2013, נפרד קולאוטי מהצהובים אחרי שהניף בתום קדנציה של שלוש עונות את צלחת האליפות.
שנתיים בדיוק חלפו מאז הרגע בו נפרד החלוץ מקרית שלום, ועד לרגע שהודיע על פרישה כשסיים עם א.א.ק לרנקה הקפריסאית במקום השני. "זה בערך כמו שבני יהודה תסיים בכדורגל הישראלי במקום השני", אמר קולאוטי, שנחת לביקור במתחם האימונים של הצהובים במהלך השבוע.
"הודעתי על פרישה ביום הולדת שלי", סיפר קולאוטי בראיון לאתר הרשמי, "זו לא הייתה החלטה קלה אבל מצד שני אחרי כל הקריירה שלי הרגשתי שזה היה מהלך טבעי ובזמן הנכון בקריירה שלי. אני חושב שכל שחקן שמרגיש שהוא כבר נתן ומיצה את המקסימום בקריירה שלו לא צריך להמשיך ולתת פוש אלא לקבל את ההחלטה ולהמשיך הלאה. זה בדיוק מה שהרגשתי. שהסוללה שלי ריקה ואמרתי לעצמי זה מספיק. אני שמח על הקריירה שלי ומוקיר לה תודה".
יצא לך לעקוב בתקופה האחרונה אחרי מכבי?
"כן. בקפריסין זה היה יותר קשה, אבל עקבתי וראיתי ואני גם בקשר עם חלק מהשחקנים".
היית שותף לכל התהליך שעבר המועדון בשנים האחרונות. איך זה נראה מנקודת המבט שלך?
"זה נראה מדהים. קודם כל אין הצלחה גדולה יותר, מבחינתי, מפרוייקט שהתחלת מאפס והגעת למטרה שהצבת לעצמך. ומכבי עשו את זה. אפילו כשאף אחד לא האמין שהמצב במועדון יכול להשתנות, היה בן אדם אחד, מיץ' גולדהאר, שהציב לעצמו מטרה, היה ממוקד בה ועשה הכל כדי להשיג אותה והביא את מכבי לאיפה שהמועדון נמצא עכשיו".
מה אתה חושב על ההצלחות האחרונות של המועדון?
"בליגת האלופות אתה משחק בעצם במפעל שכל הקבוצות הטובות בעולם משחקות. רואים את ההבדל. הפערים הקיימים היום הם כאלו שאין יותר מידי מה לעשות כדי לשנות אותם עם המצב הנוכחי. עם הכלים שיש למכבי תל אביב המועדון עושה את המקסימום. אם אתה רוצה לעשות את ההתקדמות צריך דברים נוספים. כמו לאפשר ליותר זרים לשחק בכדורגל הישראלי. או תקציב גדול יותר".
ומחלקת נוער.
"אני חושב שכל מה שקשור למחלקת הנוער זה עניין של זמן. עם עבודה נכונה ותיאום נכון בין המחלקות הבוגרים והנוער במועדון תוך 3 או 4 שנים ייראו שחקני נוער שמוכנים גם לשחק בבוגרים. אחרי זה שאלה של מטרות שהקבוצה מציבה לעצמה. אם המטרה היא אליפות אז קשה יהיה לשחקנים צעירים לשאת בכובד המשקל והאחריות".
כשאתה מסתכל על הכדורגל הישראלי, מה הוא צריך כדי לקפוץ מדרגה?
"אני כל הזמן חשבתי שהדבר הכי חשוב זה הנוער. בית הספר של הכדורגל. צריך להשקיע הרבה יותר בזה בכדורגל הישראלי בכלל. אם תביא אנשים מקצוענים שיודעים את העבודה אז תוך כמה שנים היית רואה את ההבדל. אפילו אם ישקיעו יותר מהקבוצה הבוגרת. אתה לא יכול להביא 11 שחקנים זרים, אז צריך לדעת להסתדר עם מה שיש לך ולהתמקד באיך לשפר אותו".
מה הרגע שהכי זכור לך במכבי?
"מה שעברתי עם המועדון הזה זה הרבה יותר עמוק מלבחור רגע אחד. תקופה שהחלה עם שנתיים קטסטרופליים ועד השנה האחרונה בה ראו את האור בקצה המנהרה. ראיתי את האור, אבל לא הייתי שם. היום אתם האור הזה מאיר אתכם. נכון, היו לי כמה שערים חשובים כמו נגד אולימפיאקוס או משחקים גדולים כאלה, אבל בשבילי החוויה הגדולה הייתה לעבור עם הקבוצה את התהליך המדהים הזה שלצאת מהבוץ אחרי שלא ראית את האור בקצה המנהרה".
אתה שחקן שהאוהדים של מכבי לא שוכחים.
"קודם כל הרבה תודה להם. באמת, אני שמח שאחרי התקופה שעברתי עם המועדון בכל זאת האוהדים זוכרים אותי".
היית חוזר לשחק עכשיו עם מכבי בצ'מפיונס?
"אני חושב שלא (צוחק) אמרתי שאני בסדר עם ההחלטה שלי. היום אני עם המשפחה שלי וזה חשוב לי. רואה את הכדורגל דרך הטלוויזיה וזה בסדר גמור".
מה היית מאחל למכבי ת"א?
"מה יש לי לאחל למועדון שמשיג את המקסימום ממה שהוא יכול. טרבל, אליפויות, ליגת האלופות. רק שיהיו עוד שנים כאלה".
הנבחרת משחקת בשבת ובשלישי נגד קפריסין ובלגיה.
"אני אצפה במשחקים האלה. צריך להיות אופטימיסט, אבל זה לא קל. אני מקווה כל כולי שיצליחו. אני שחקן נבחרת לשעבר ויודע כמה רוצים. זה שמשחקים בנבחרת 9 שחקנים של מכבי זה הוכחה לעבודה נכונה".