אחד החלוצים הטובים ביותר בהיסטוריה של מכבי תל אביב שמדורג רביעי ברשימת הכובשים הגדולים של הקבוצה בכל הזמנים. הפוטנציאל של דריקס  כחלוץ מרכזי, "מספר 9" קלאסי, זוהה כאשר דריקס  הועלה לבוגרים וערך את הופעת הבכורה במדים הצהובים בפברואר 1982 נגד בני יהודה. לאחר גיחה קצרה של כחצי עונה במדי מכבי יבנה בעונת 1984/85 חזר דריקס למכבי ת"א והחל לממש את הפוטנציאל. החלוץ הגבוה והחזק הראה את מגוון הנגיחות העוצמתיות והסיומות הקטלניות ליד הרשת וסיים את עונת 1985/86 עם 16 שערים בכל המסגרות.

הנוכחות של דריקס בהתקפה הורגשה גם בעונה שלאחר מכן עם 17 שערים כולל צמד בגמר גביע המדינה המרתק נגד מכבי חיפה. שעריו של דריקס הספיקו רק לתיקו 3-3 בתום 120 דקות והחלוץ תרם את חלקו גם בדו קרב מהנקודה ועזר למכבי ת"א לזכות בגביע ראשון לאחר עשור. דריקס עזר למכבי ת"א לסיים המתנה ארוכה אף יותר לתואר האליפות בעונת 1991/92. 13 שנים הצהובים חיכו לאליפות ו-13 שערי ליגה של דריקס כולל צמד בניצחון 0-4 בלתי נשכח על הפועל ת"א בדרבי היוו חלק חשוב בהצלחה. השערים של דריקס מול שערים 10-11 בבלומפילד זכורים לכל אוהד מהתקופה ההיא והניצחון זכור כזה שהביא בשורה חדשה לאחר 4 שנים ללא ניצחון בדרבי.

שנה לאחר מכן עוד ניצחון 0-4 בדרבי עם ציון דרך גדול אף יותר עבור דריקס ששוב הוכיח את עצמו במעמד גדול עם שלושער נגד האדומים. השערים של דריקס במשחק הדגימו בצורה הטובה ביותר את השליטה המוחלטת שלו ברחבה. החלוץ האימתני חשף את כל המגוון כאשר כבש תחילה בראש, המשיך בשער לחיבורים ברגל ימין וקינח ברגל שמאל במה שהיה אולי משחקו הטוב ביותר בקריירה. כמה שנים לאחר מכן, בעונת 1995/96 דריקס הוכיח שגם בגיל 31 יש לו השפעה גדולה עם 18 שערים בכל המסגרות בעונת דאבל בלתי נשכחת.

לזכות דריקס 113 שערי ליגה ו-159 בסך הכול בכל המסגרות והוא אחד מארבעה שחקנים בלבד שכבשו לזכות מכבי תל אביב למעלה ממאה שערים. סך התארים של דריקס במכבי ת"א במהלך שנותיו מסתכם בשלוש אליפויות (1991/92, 1994/95, 1995/96), ארבעה גביעי מדינה (1986/87, 1987/88, 1993/94, 1995/96) ושני גביעי טוטו (1992/93, 1998/99). בחלק מתקופתו בקבוצה שימש דריקס כקפטן כאשר חלק את סרט הקפטן עם ניר קלינגר.  לדריקס גם 27 הופעות במדי נבחרת ישראל בהן כבש ארבעה שערים.